asonot בתאריך מאי - 1 - 2011

בארץ כיום קיימות עשרות עמותות אשר ייעודן הנו הגשת סיוע בזמן חירום או בעת אסון. חלקן מתמקדות בעשייתן בהגשת סיוע רציף במדינות מתפתחות בחו"ל וחלקן מתמקדות בהגשת סיוע בין לאומי זה אך ורק בעיתות אסון (רעידת האדמה בהאיטי, הצונאמי בסרי לנקה וכו').

עמותות אלו פעילות גם בשגרה בארץ בעצימות משתנה- כל עמותה על פי יכולתה, מטרותיה ופעיליה. פעילות זו מתמקדת בעשייה חברתית באופן זה או אחר בשגרה. פעילות אשר מביאה לידי ביטוי את היכולות המקצועיות, את הידע והניסיון של חבריה. יחד עם זאת, ישנן עמותות אשר צברו ניסיון בהגשת סיוע באזורי אסון בחו"ל ומתוך שכך מחזיקות בתשתית ארגונית, לוגיסטית וניהולית המאפשרות מעבר משגרה לחירום גם באירועים בארץ.

עד כה, לא אירע אסון בסדר גודל קולוסאלי בארץ. יחד עם זאת, המציאות בארץ כמו גם אירועים אשר אליהם נערכת המדינה (רעידת אדמה, נפילות טילים) מצריכה מענה אזרחי. בנקודה זו יש לבחון שתי נקודות. האחת- האם זהו תפקיד העמותות ליטול חלק במענה לאסון בארץ? זהו וודאי לא התפקיד, אולם זהו בהחלט כורח המציאות. שכן הניסיון מלמד כי ציבור נרחב ייאלץ לדאוג למשאביו הוא במקרה של אירוע רחב היקף. זהו מאפיין החוזר על עצמו בכל אסון, בכל מדינה ובכל תרחיש. המדינה באשר היא איננה ערוכה וגם איננה יכולה להיערך באופן מקסימאלי לאסון.

בתוך הוואקום הזה נותרים האזרחים אשר יפעלו למען עצמם בשעות הראשונות וייתכן אף בימים הראשונים. מכאן, כי העמותות אשר תפעלנה בוואקום זה הנן הכרחיות למענה הראשוני.

שאלה שנייה אשר עולה היא זמינותם ויכולתם של פעילי העמותות לפעול כאשר הם בעצמם לעיתים נתונים במצב 'חירומי'- כפי שניכר בקרב צוותים רפואיים בבתי חולים אשר עמדו תחת מטחי הטילים במלחמת לבנון השנייה. אנשי רפואה אלו, כמו גם הכבאים, השוטרים ובני משפחותיהם אשר נחשפו חדשות לבקרים לסכנה. האם איש סיוע יוכל בשעת הצורך לעזוב את ביתו ומשפחתו ולגשת לסייע תוך סיכון עצמי וסיכון בני ביתו? אין תשובה ודאית בנושא זה. מכאן, שאם שאלה כזו עולה בקרב עובדי ארגוניים ביטחוניים, וודאי שתעלה בקרב פעילי עמותות ומתנדבים.

נושא נוסף אשר נבחן הנו שיתוף הפעלה בין העמותות לארגונים המוסדיים המייצגים את המדינה. שיתוף הפעולה כיום בין מוסדות ממשלתיים לעמותות בתחום המענה לאסון הנו מוגבל. שכן, כפי שצוין, נושא המענה הביטחוני והתפעולי בעקבות אסון נתון בידיה המלאות של המדינה.

אל מול זאת, קיימים שיתופי פעולה בעיקר בנושאי החוסן הנפשי והפסיכו סוציאלי. האירועים בארץ הובילו לכדי יזמות מתוך המגזר השלישי ליטול חלק בהפגת הדחק ובמענה לטראומות.

לכך יש מספר דוגמאות. עמותת 'גוונים' עובדת עם עיריית שדרות כיום במרכז הדחק בשדרות אשר הוקם בעקבות המצב הביטחוני המתמשך בעיר. עמותת נט"ל מספקת מענה דומה בפריסה ארצית- ופועלת בשיתוף עם רשות החירום הלאומית בנושא הפסיכו סוציאלי. מעבר לפן הפסיכו סוציאלי קיימים שיתופי פעולה נקודתיים בנושאים ממוקדים- כדוגמת שיתוף הפעולה בין עמותת 'לב אחד' למשטרת ישראל בנושא איתור נעדרים, וכן בין עמותת 'נתן' למועצה האזורית חוף הכרמל סביב השריפה אשר התחוללה בצפון בדצמבר 2010. ניתן להניח כי יצירת שיתופי פעולה הלכה למעשה או חשיפה מתמשכת של העמותות בפני המוסדות הממשלתיים תאפשר מענה יעיל יותר בעת אסון. מעבר לכך, ייתכן וככל שינקוף הזמן המדינה ומוסדותיה יכירו בחשיבות מעורבות העמותות. הכרה זו תוביל להגדרת נהלים בזמן שגרה לקראת אסון.

עם התרחבות והתעצמות המגזר השלישי סביר שנראה יותר ויותר עמותות אשר תעסוקנה בהגשת סיוע בעת חירום ואסון.

פוסט זה נכתב ע"י עינב לוי, מנכ"ל עמותת 'נתן'.

קטגוריות: כללי

תגובה אחת

  1. ענבל שלו הגיב:

    שלום,
    שמי ענבל ואני ראש מטה של הקואליציה הישראלית לטראומה: מניעה והתמודדות (ע"ר). נתקלתי במאמר רצ"ב שפרסמתם והייתי שמחה להעמיד דברים על דיוקם. הקואליציה הישראלית לטראומה הינה עמותת מטרייה לכל ארגוני הטראומה הנפשית בארץ (כדון: נט"ל, ערן, משאבים, סלע, עמך, גוונים ועוד). לקואליציה רצף שירותים בתחום הטראומה הנפשית בפריסה ארצית עם ראיה לאומית תחת הכרה ותמיכה של משרד רוה"מ, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. לקואליציה 5 מרכזי חוסן בעוטף עזה (שדרות, שדות נגב, חוף אשקלון, שער הנגב ומועצה אזורית אשכול). הקואליציה עוסקת מלבד בחוסן, טיפול ישיר והכשרות גם בהערכות לחירום ובהכשרות של רשויות מקומיות לקראת חירום. באסון הכרמל נעשתה עבודה עם הכבאים, זק"א, מד"א, רשויות מקומיות וטיפול ישיר. לגבי פעילויות בינלאומיות – עבדנו בבית הספר בביסלאן, הוריקן קטרינה, סרילנקה, האיטי בשיתוף עם הג'וינט ונתן, יפן.

    תודה,
    ענבל שלו

    השאר תגובה

    דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות