ד"ר תומר סיימון בתאריך יוני - 26 - 2011

בשלושת הפוסטים הבאים אביא בפניכם את התפתחות השימוש ברשתות החברתיות העיקריות (פייסבוק וטוויטר) בתחום האסונות. בחלק הראשון אתאר את התפתחות השימוש ברשתות החברתיות בזמן האסון ולאחריו בעבר. בחלק השני אתאר את אבולוציית השימוש ברשתות החברתיות שחלה באסונות שהתרחשו השנה בניו זילנד וביפן. החלק השלישי יתייחס לעתיד הרשתות החברתיות בתחום וכן לשילוב של טכנולוגיות תומכות כדי להתכונן טוב יותר לאסון הבא.

רקע

בשנתיים האחרונות, מסוף שנת 2009, הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק תופסות מקום משמעותי יותר בחיינו. הרגלי הגלישה והשימוש באינטרנט משתנים ומתאימים עצמם למציאות החדשה. בישראל, כמות המשתמשים מספטמבר 2008 עלתה בכ- 400%, ועומדת על מעל 3 מיליון. כלומר, כ-50% מהאוכלוסיה בישראל בעלת פרופיל פייסבוק.

מפה של פריסת השימוש ברשתות חברתיות בעולם, יוני 2011

מפה של פריסת השימוש ברשתות חברתיות בעולם, יוני 2011

ב-7/6/2011 פירסמה חברת המחקר קומסקור (comScore) את נתוני הגלישה עפ"י מדינות ומהם עולה כי הישראלי מדורג במקום הראשון בעולם מבחינת זמן הגלישה בפייסבוק, זמן העומד על 10.7 שעות בחודש לאדם.

פייסבוק כרשת החברתית הגדולה בעולם, עם כמות משתמשים מדהימה של 750 מיליון (נכון ל-23/6/2011), מייצגת את רצונם של בני אדם להשתייך לקבוצה כלשהי. השיוך מאפשר לנו למצוא אנשים עם תחומי עניין דומים, לקבל המלצות על נושאים שונים ולהתעדכן בקלות ובמהירות על מצב חברינו.

טוויטר הינה רשת חברתית נוספת, עם מעל ל-100 מיליון משתמשים, המאפשרת לאנשים לחלוק מידע קצר (microblogging) באורך של 140 תווים, פורמט המכונה ציוץ. ניתן לעקוב אחר משתמש מסויים ולהתעדכן בציוצים שלו בזמן אמת. השימושים ברשת זו גדולים ומגוונים, ממעקב אחר סלבריטאים ועד קבלת עדכונים מאנשים, מכל רחבי העולם, עם תחומי עניין דומים, פרסום שאלות "לאוויר" וקבלת תשובות והתייחסויות מזרים מוחלטים. השימוש ברשת טוויטר פחות נפוץ בישראל.

הרשתות החברתיות מאפשרות לנו להתחבר אליהן מכל מקום ובכל זמן, וכיום כבר כמעט מכל מכשיר. הניידות המוגברת הזו מאפשרת לנו לקבל מידע מחברים ומזרים בנקודה בה אנו זקוקים לו.

הרצון להשתייך ולשתף

כבני אדם יש לנו צורך להשתייך לקבוצות ולמטרות הגדולות מאיתנו. שורת הסטטוס הכל כך פשוטה בפייסבוק טומנת בחובה תיאוריות סוציולגיות ופסיכולוגיות הנוגעות לצורך להשתייך, לשתף ולהשתתף. אנשים, מצד אחד, כותבים על חוויות משמחות, עצובות, שואלים שאלות, ומצד אחר, מגיבים ועונים על שורות הסטטוס של החברים.

שורת הסטטוס מאפשרת לחוות שותפות גורל עם אנשים ואירועים שלא קשורים אלינו ישירות, ואף לא מתגוררים באותה מדינה.

נקודת מפנה

בינואר 2010 התחוללה רעידת אדמה חזקה בהאיטי, בעוצמה של 7.0 בסולם ריכטר אשר גבתה מעל ל-300,000 הרוגים וכמיליון אנשים איבדו בה את בתיהם.

יום לאחר הרעידה ניתן היה למצוא בפייסבוק מיליוני תגובות של אנשים מרחבי העולם. התגובות נעו מהבעת צער והזדהות ועד לארגונים שהשתמשו בפלטפורמה החברתית לצורך גיוס תרומות. נראה היה כי כולם רצו לשתף חדשות, רגשות ותפילות על הרעידה ונזקיה. בתוך יום הוקמו קבוצות שונות בפייסבוק לצורך גיוס תרומות באמצעים שונים.

פייסבוק עצמה פתחה דף (Global Disaster Relief) שנועד להוות תשתית לשיתוף פעולה ומשאבים בין יחידים, ארגונים ללא מטרות רווח, ממשלות והתעשייה. הדף נפתח בעקבות האסון בהאיטי, אך משמש היום כפלטפורמה בכל אסון או משבר המתרחש מסביב לעולם. כיום, כשנכנסים לדף ניתן לראות כי מעל לחצי מיליון משתמשים עשו לייק ועוקבים אחר פעילותו.

גוגל, המחזיקה משאבים אדירים, פתחה בעזרת גוגל Earth דף אשר נותן מידע גיאוגרפי רב על היקפי הנזק ברחבי האיטי, והשוותה איזורים רבים לפני ואחרי הרעידה. הדף סיפק לכוחות ההצלה בשטח אפשרות לקבל את המידע על מנת לאתר מקומות עם ניצולים ולקבוע דרכי הגעה אליהם.

טוויטר, מצידה, סיפקה דרך לקבלת עדכונים חדשותיים מאנשים בהאיטי הרבה לפני שהכתבים יכלו להגיע לשטח ולסקר. תושבי האיטי פרסמו עדכונים קבועים לגבי היקף הנזקים. תיירים במדינה פרסמו אף הם את תמונת המצב מהשטח.

האסון בהאיטי היווה נקודת מפנה בכל הקשור בטיפול ומענה לאסונות באינטרנט. פייסבוק דיווחה כי מייד לאחר הרעידה כי פורסמו 1,500 עדכוני סטטוס מידי דקה בנוגע לאסון.

בחלק הבא נראה איך שיחקה טוויטר תפקיד חשוב ומרכזי מאוד ברעידת האדמה שפקדה את ניו זילנד, ובמיוחד באסון המשולש (רעידת אדמה-צונאמי-דליפה גרעינית) אשר פקד את יפן במרץ 2011.

התמונה נלקחה מהאתר: http://www.vincos.it/2011/06/13/la-mappa-dei-social-network-nel-mondo-giugno-2011/
קטגוריות: טכנולוגיות, כללי

3 תגובות

  1. Constance הגיב:

    There's a terrific amount of knowledge in this artilce!

  1. […] העוסקים בשימוש הנעשה ברשתות החברתיות בזמן אסונות (חלק א' ו-ב') התרחשו שני אירועי טרור המחייבים איזכור נפרד. […]

השאר תגובה

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות