asonot בתאריך פברואר - 2 - 2012

*הכתבה עודכנה ב-14/4/2013.

בדצמבר 2004 פקד הצונאמי הקשה והגדול בהיסטוריה את המדינות לחופי האוקיינוס ההודי והביא למותם של כרבע מיליון בני אדם.

לאחר האסון, ראו כי לא רק באוקיאנוס ההודי יש צורך בהקמת מערכת התרעה מצונאמי כדוגמת זאת הקיימת שנים רבות באוקיאנוס השקט, אלא גם בים הקריבי, באזור צפון מזרח האטלנטי ובים התיכון (שנמצא כי עומד במקום שני בעולם מבחינת מספר אירועי הצונאמי שאירעו בהיסטוריה). הועדה הבין ממשלתית לאוקיאנוגרפיה (IOC) של ארגון אונסק"ו[1], החליטה על הקמת קבוצת תאום בין-ממשלתית (ICG) שתטפל בהקמתה של מערכת התראה מפני צונאמי באיזור הצפון-מזרחי של האוקיינוס האטלנטי, הים התיכון והימים המקשרים (NEAMTWS – North Eastern Atlantic, the Mediterranean and Connected Seas). ישראל, כחברה ב-IOC, הצטרפה לפעילות קבוצת התאום הבינממשלתית עם הקמתה בנובמבר 2005 במאמצים לבנות מערכת התרעה לצונאמי בים התיכון. דב רוזן[2], מהמכון לְחֶקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), משמש מאז כראש משלחת ישראל וכאיש הקשר הרשמי של ישראל לגוף זה, המורכב מנציגי המדינות החברות ב-IOC/UNESCO השוכנות לחופי הים התיכון, ולחופי אירופה. באישור של הועד הישראלי לאונסק"ו צורף למשלחת כעבור שנתיים גם ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי, והחל מנובמבר 2011 צורפה גם ד"ר טטיאנה מאירובה מהמכון הגיאופיסי לישראל.

הוחלט כי כל ההתרעות יינתנו בהקשר של אירועים כלל ים-תיכוניים, כלומר אירועים הנובעים מרעידות אדמה בים או התפרצויות וולקניות ימיות בלבד. לא תועבר התרעה על אירועים מקומיים (כגון צונאמי מגלישות קרקע בעקבות רעידות אדמה ביבשה).

מאחר ולא כל רעידת אדמה חזקה יוצרת צונאמי, מערכת ההתרעה כוללת מערכת ניטור סייסמי ומערכת ניטור ואימות היווצרות גלי צונאמי בעיקר ע"י מעקב אחר שינויים בפני הים באמצעות תחנות ניטור מפלס הים. דב רוזן משמש כמרכז תכנית ניטור מפלס הים בים התיכון ובים השחור MedGLOSS [3].

גלי צונאמי יכולים להיווצר ממספר סיבות, ביניהן רעידות אדמה חזקות עם תזוזה אנכית בקרקעית הים (איור 1), גלישות קרקע מסיביות בתוך הים, התפרצויות וולקניות בים, ואף רעידות אדמה חזקות ביבשה. בים התיכון התרחשו כ-20 אירועי צונאמי באלפי השנים האחרונות, ומספר גלים אף פגעו בחופי ישראל.

רעידת אדמה בקרקעית הים עם תנועה אנכית

איור 1 – רעידת אדמה בקרקעית הים עם תנועה אנכית

בתחילה, ארכיטקטורת רשת ההתרעה המוקדמת מצונאמי תוכננה כך שתפעל באמצעות קבוצת התאום הבינממשלתית (ICG) וכן ע"י גוף לאומי שייקבע ע"י רשויות כל מדינה שישמש כנקודת מוקד להתרעה מצונאמי (TWFP – Tsunami Watch Focal Point) ומנציג שישמש כמקשר צונאמי לאומי (TNC – Tsunami National Contact), כאשר בכל מדינה יוקם גם מרכז לאומי להתרעה מצונאמי (NTWC – National Tsunami Watch Center). בנוסף, בכמה מדינות ה-NTWC יתפקדו גם כמרכזים אזוריים לתצפית צונאמי (RTWC – Regional Tsunami Watch Center). יצויין כי רק ה-TWFP יהיו רשאים להוציא התרעות צונאמי במדינות שלהם.

מבנה זה שונה בשנת 2011, כך שבמקום שכל מרכז ניטור צונאמי אזורי יהיה אחראי על ניטור אזור מסוים (חופי אירופה בצפון האטלנטי, מערב הים התיכון, מרכז הים התיכון, מזרח הים התיכון והים האגאיי והים השחור), תוכל כל מדינה לשמש כספק תצפיות צונאמי למדינות אחרות שתשמשנה כמקבלות תצפיות צונאמי. כעת ישנן 5 מדינות שמועמדות להוות ספק תצפיות צונאמי: צרפת, יוון, איטליה, פורטוגל וטורקיה. גרמניה התנדבה לשמש כמרכז גיבוי של מידע סייסמי עבור ה-ICG.

הים התיכון עומד במקום שני בעולם מבחינת מספר אירועי הצונאמי שאירעו בהיסטוריהעל פי החלטת המנכ"ל של משרד האנרגיה והמים דאז, עו"ד חזי קוגלר, בנובמבר 2008 האגף הסייסמולוגי של המכון הגיאופיסי מונה לשמש כנקודת מוקד להתרעה מצונאמי (TWFP) שיקבל ויטפל בהודעות על היתכנות לצונאמי או על אירוע צונאמי ויפיץ אותן לגופי ההתרעה הלאומיים (רח"ל ופיקוד העורף). הוא אף ישמש כמרכז הלאומי להתרעה מצונאמי (NTWC) ויפעל מסביב לשעון במשך כל ימות השנה, באמצעות חדר מצב להתמודדות עם אירועי רעידות אדמה שהוקם במשרד רוה"מ. ד"ר טטיאנה מאירובה התמנתה לעמוד בראש המרכז הישראלי להתרעה מצונאמי.

במקור, ב-2005 אך עם הקמת הגוף, הכירו כל הנציגים בנחיצותה, והסכימו פה אחד להקים מערכת התרעה בתוך שלוש שנים, לפחות במסגרת פעילות מצומצמת. היום, מספר שנים לאחר מכן המערכת עדיין אינה מבצעית ואינה עובדת, אך אמורה להפוך לכזו במהלך 2013 באופן כמעט מלא.

מערכת ההתרעה המוקמת תתבסס על שני נדבכים עיקריים לזיהוי ואימות היווצרות של גל צונאמי. הראשון שבהם הוא האלמנט הסייסמי אשר מנטר רעידות אדמה מעל סף עוצמה של 5 או 6 במגניטודה, סף שמעליו קיים סיכוי להיווצרות צונאמי מקומי/איזורי (תלוי במיקום ובכיוון הרעידה). הנדבך השני הינו ביצוע אימות שאכן נוצרו גלי צונאמי, אימות המתבצע באמצעות מדי מפלס או מדי לחץ[4] הנמצאים בקרקעית הים או באמצעות מכ"מ מיוחד.

באירופה כמו גם בישראל הרשתות הסייסמיות, המהוות את הנדבך הראשון, פעילות ועובדות. תיאורטית ניתן לקבל זיהוי ומיקום ועוצמה של רעידת אדמה בתוך כ-2 דקות, אך בפועל לוקח עד כ-5 דקות עד להפצת המידע.

רעידת אדמה במגניטודה 8.2 ביוון צפויה לגרום להצפה בחופי ישראל עד לגובה של 15 מ'בים התיכון והשחור ישנה רשת בינלאומית של חיישני מפלס הים שחלקם הוקמו ע"י חיא"ל. לאורך חופי ישראל מותקנות מספר תחנות המודדות את מפלס הים ומעבירות את הנתונים בזמן אמת למרכז בינלאומי שמופעל ע"י IOC, כאשר התחנה הראשית שוכנת בקצה המזח הימי לפריקת הפחם הסמוך לתחנת הכוח בחדרה, כ-2.1 ק"מ משפת הים. תחנות נוספות נמצאות באשדוד, בחיפה ובאילת. במהלך פברואר 2012 תושלם התקנתה של תחנה נוספת באשקלון. התחנות משדרות את נתוני הממוצעים של גובה מפלס הים, ובעתיד תוכלנה גם לשלוח התרעות מפני צונאמי על בסיס ניתוח שינויים במפלס הים בזמן אמת.

בעת זיהוי אירוע רעידת אדמה המסוגלת לגרום להיווצרות צונאמי, ייבחנו נתוני תרחישים מוכנים מראש לזיהוי פוטנציאל היווצרות צונאמי וחופים מועדים להיפגע. מידע זה יועבר למקבלי תצפיות צונאמי בכל מדינה באמצעות אנשי הקשר הלאומיים.

עם קבלת מידע על היתכנות או תצפית צונאמי במרכז הלאומי להתרעה לצונאמי, בין אם מקורו מספקי תצפיות צונאמי ובין אם ממקורות מקומיים, המידע יעובד מיידית במטרה לאבחן את רמת הסיכון הלאומי ממנו (עוצמת הרעידה, מרחקה והמנגנון שלה, אומדנים ראשוניים של זמני הגעה לקרבת החוף הישראלי וגובה הגלים). המידע ייבדק מול טבלת ההחלטה (איור 2) ובעזרתה יתקבלו המלצות כיצד לנהוג באותו אירוע.

על כל מדינה מוטלת האחריות להחליט האם להוציא אזהרה לכלל אזרחיה בעקבות אותו מידע. ברגע שנקבע כי האירוע מסוכן תועבר התרעה לרשויות החירום ולספקי תצפיות צונאמי. ההתרעה לציבור לא תכלול את גובה הגל הצפוי, אלא רק את עצם האזהרה מפניו ואת הדרישה להתפנות מאיזור החוף ולעלות למקומות גבוהים. עד שמערכת ההתרעה תפעל באופן מלא, תועבר בישראל התרעה להיתכנות צונאמי מיד לאחר כל אירוע של רעידת אדמה חזקה, אשר תכלול הוראה להתרחקות מיידית של אנשים מקרבת שפת הים למקומות גבוהים מ-15 מ' מעל גובה אפס האיזון הארצי[5].

טבלת החלטה לאירוע צונאמי בישראל

איור 2 – טבלת החלטה לאירוע צונאמי בישראל

ב-2008 הכינה חברת URS האמריקאית בהנחיית ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי סדרה של תרחישים ממוחשבים של אירועי צונאמי (סרטון 1 – הדמיית היווצרות צונאמי כתוצאה מגלישות קרקע ברכס הכרמל), ועל פיהם הוכנו אומדנים ראשונים של מפות הצפה. בהמשך, בשנים 2009 ו-2010 התאימו ד"ר ברק גלנטי ודב רוזן מחיא"ל מודל מתקדם להדמיית היווצרות והתפשטות גלי צונאמי הנגרמים ע"י רעידות אדמה או ע"י גלישות קרקע בעקבות רעידות אדמה. מודל זה הורץ על פי מספר תרחישי קיצון ועל פי המלצת ד"ר סלמון ובשיתופו. המודלים הורצו על נתוני עומקים וטופוגרפיה מעודכנים ומפורטים ביותר לקבלת תוצאות כמותיות של גובה הגלים, גבול ההצפה בחוף וכן זמני ההגעה המדויקים.

הרצת התרחישים החדשים הראתה כי אירוע צונאמי שמקורו באזור הקשת ההלנית (יוון) בעקבות רעידת אדמה במגניטודה 8.2 צפוי לגרום להצפה בחופי ישראל עד לגובה של 15 מ' מעל גובה אפס האיזון הארצי. במקרה של גלישת קרקע לאחר רעידת אדמה בבקע ים המלח, יתכנו גלי צונאמי שיגרמו להצפה בחוף עד לגובה של כ-6 מ' מעל גובה אפס האיזון הארצי.

אירועי גלישות קרקע אינם מטופלים ע"י הועד הבינלאומי ולכן רוזן "דוחף" להקמת מערכת ישראלית שתתריע מפניהן. השר להגנת העורף, מתן וילנאי, נתן את תמיכתו להקמת מערכת התרעה אשר תהיה מבוססת על מדי המפלס וכן על שלוש תחנות מכ"ם מיוחדות[6] שיעניקו כיסוי לכל החוף הישראלי מקו המים ועד לכמאה קילומטרים מהחוף.

ההתרעה לציבור לא תכלול את גובה הגל הצפוי, אלא רק את עצם האזהרה מפניו ואת הדרישה להתפנות מאיזור החוף ולעלות למקומות גבוהיםמערכת ההתרעה הישראלית לא רק תבצע ניטור לגלי צונאמי, אלא אף תהיה מסוגלת לנטר את הזרמים בפני הים ואת הגלים לצורך שימושים רבים נוספים כגון ספנות, ביטחון, בטיחות ומחקרים אוקייאנוגרפיים שונים. בימים אלה מסיים רוזן את תכנון מבנה המערכת, ובקרוב תוגש התוכנית לאישור תקציבי. עלותה המשוערת של המערכת עומדת על פחות משני מיליון דולר, ולהערכתו הזהירה של רוזן, המערכת תוכל להיות מבצעית לקראת סוף שנת 2012.

זמן ההתרעה שהמכ"ם יוכל לתת נע בין 3-10 דקות. משך זה משתנה על פי השינויים בעומק וברוחב מדף היבשת של חופי ישראל. במקרה זה ההתרעה תהיה אוטומטית מכיוון שמדובר במידע מעובד ומאומת, כלומר אם יש זיהוי הרי שזו ההתרעה. חדר המצב במשרד רוה"מ וכן בחדר הרישום[7] במכון הגיאופיסי יקבלו את המידע מתחנות המכ"ם.

ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות ישראל לרעידת אדמה במדינת ישראל, הוא המורשה להעביר התרעה לתקשורת ולאוכלוסייה. עפ"י שפירא, החשש האמיתי הוא שתתרחש רעידת אדמה חזקה בישראל עד כדי התמוטטות במדף היבשת. במקרה כזה משך הזמן עד לפגיעת הגלים בחופים עומד על כרבע שעה, כלומר אין זמן רב לדיונים ולביצוע ניתוחים מעמיקים. לכן, במידה ותתרחש רעידה חזקה עם קריטריונים ברורים, תימסר ההתרעה לאוכלוסייה באופן אוטומטי. בסופו של דבר אם לא התרחש צונאמי, הרי ש"לא קרה שום דבר". התרחיש החמור ביותר לדברי שפירא הוא רעידת אדמה חזקה שתחול באחת השבתות במהלך חודש אוגוסט – זמן בו המוני ישראל מבלים בחופי הים.

ההודעה לציבור תינתן באמצעות מערכת "מסר לאומי" של פיקוד העורף המופעלת כיום ביישובי הדרום כאשר מתבצע ירי בליסטי מרצועת עזה. בתוך כשנתיים מהיום המערכת תהיה מסוגלת להעביר הודעות במהירות גבוהה יחסית (עד 15 שניות), לטלפון הנייד של כל אזרח במדינת ישראל. כלומר, בזמן התרעה מספק שיותיר בידי האזרחים מספר דקות להתפנות מהחוף ולעלות למקום גבוה.

חשוב לזכור, כי במידה ותתרחש רעידת אדמה חזקה בישראל, הבעיה האמיתית היא לא הצונאמי.

בחודש מאי 2012 ממשלת ישראל העבירה החלטה על הקמתן של שתי מערכות התרעה, האחת מערכת "תרועה" ומטרתה לספק התרעה מפני התרחשותן של רעידות אדמה לכלל הציבור. המערכת השנייה מכונה "מים אדירים" ומטרתה לספק התרעה מפני גלי צונאמי המאיימים על חופי ישראל. עפ"י ההחלטה, המערכת תספק התרעת צונאמי בכל פעם שרעידת אדמה מעל מגניטודה 6 תתרחש בישראל או בסביבתה. למערכת זו הוקצה תקציב של 15 מיליון ש"ח, והאחריות על הקמתה והפעלתה הוטלה על מינהל האדמה והים. במשרד האנרגיה והמים.

למרות החלטת הממשלה על הקמת המערכת במלואה, כרגע ישנה החלטה לקבל מסרים בלבד מהמערכת הבינ"ל NEAMTWS. בשנת 2014 מתוכנן תרגיל צונאמי באגן הים התיכון בהשתתפותה של ישראל.


[1] ארגון אונסק"ו של האו"ם האחראי על החינוך, המדע והתרבות מקדם את פעילויותיו וערכיו על ידי יצירת שיתופי פעולה וקבוצות עבודה בינ"ל

[2] משמש גם כיו"ר משותף של קבוצת העבודה ב-ICG, לשיתוף בהעברת נתוני מפלס הים ומדידות מתחנות בעומק הים לצורך אימות אירועי צונאמי

[3] הוקמה ב-1997 בחסות IOC/UNESCO ושל ועדת המדע לים התיכון (CIESM), אשר פועלת ממוקד שנקבע מאז מאי 2000 בחקר ימים ואגמים לישראל

[4] חיישן מסוג זה מזהה גל לחץ ומודד את זמן המחזור של הגל (זמן מחזור של גל צונאמי הוא 5 דקות ועד שעה)

[5] רום אפס האיזון הארצי הוא רום הייחוס של רשת הגבהים הטופוגרפית בארץ, כמעט זהה לרום מפלס פני ים בינוניים (ממוצע של 19 שנים של נתוני מפלס שעתיים ממוצעים). קיים ביניהם הבדל של מס' ס"מ.

[6] המכ"ם עובד בעוצמות מאוד נמוכות ולכן אין סכנות או סיכונים מהקרינה.

[7] חדר הרישום במכון הגיאופיסי הינו המרכז בו נאסף מידע מכלל החיישנים הפרוסים ברחבי הארץ על רעידות אדמה באיזורינו. החדר מאוייש מסביב לשעון ובעל יכולת לספק התרעה לגורמי החירום השונים בישראל.

קטגוריות: טכנולוגיות, כללי

תגובה אחת

    1. […] מערכת "מים אדירים" – מערכת התרעה לזיהוי ואימות היווצרות גלי צונאמי בים התיכון העלולים לפגוע בחופי מדינת ישראל. מערכת זו מפותחת כחלק מאותה החלטת ממשלה להקמת מערכת "תרועה" משנת 2012, וכן כחלק משיתוף פעולה של כלל המדינות השוכנות לחופי הים התיכון. המערכת תוכל לספק התרעה של כ-15 דקות לפני הגעת הגל. […]

    השאר תגובה

    דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות