عربي

ready.org.il | האתר לקידום המודעות והמוכנות למצבי חירום

האתר לקידום המודעות והמוכנות לאירועי חירום ואסון בישראל

ד"ר תומר סיימון בתאריך אוגוסט - 6 - 2012

בשבוע שעבר, ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי, כנס שעסק במוכנות החזית האזרחית בישראל. הכנס בו השתתפו מיטב המומחים והחוקרים את התחום,  נערך בסימן פרידה מהשר להגנת העורף, ח"כ מתן וילנאי.

חזית ועורף ממלחמת העצמאות למלחמת לבנון השנייה

הפגיעות בעורף הישראלי החלו עוד לפני קום המדינה וככל הנראה הפגיעה הראשונה בו היתה ב-9/9/1940 כאשר חיל האוויר האיטלקי הפציץ את תל אביב וגרם למותם של כ-100 אזרחים הרוגים. מאוחר יותר, בדצמבר 1947 נהרגו כ-35 אזרחים מירי צלפים על גבול יפו-תל אביב.

בניין ברחוב פינסקר 57 פינת דרויאנוב שנפגע בהפצצה, 9/9/1940

בניין ברחוב פינסקר 57 פינת דרויאנוב שנפגע בהפצצה, 9 בספט' 1940. צילם: ראובן גרוס

במהלך מלחמת העצמאות נהרגו 2,400 אזרחים, כשלמעשה תל אביב והיישובים היהודיים האחרים היוו את חזית הלחימה.

עם השנים, הלכה חזית המלחמה והתרחקה מהאוכלוסייה האזרחית. במלחמת יום הכיפורים הלחימה ניטשה רק בחזית, ועד מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 נשכח למעשה העורף הישראלי. במלחמה זו נפלו 40 טילים בגוש דן, ונהרג אדם אחד. אנשים נוספים מתו בגלל היסטריה והזרקות אטרופין מיותרות. לאחר המלחמה הוחלט על הקמת פיקוד העורף (פברואר 1992), אשר בשבוע שעבר חגג 20 שנה להקמתו. לדברי וילנאי, השר היוצא להגנת העורף, "חשבו שהפיקוד ייתן מענה, ושהוא הכוח המאורגן והיעיל ביותר בחזית האזרחית, אבל הוא פשוט לא מספיק. צריך משהו נוסף, שגילינו במלחמת לבנון השנייה".

שבועיים לפני מלחמת לבנון השנייה החליט פיקוד העורף לאחד את מחוז חיפה ומחוז הצפון ולבטל את יחידות הקישור לרשויות (יקל"ר). יחידות אלה הן למעשה המטה הצבאי של ראש הרשות המקומית. תא"ל צביקי טסלר, רמ"ט פקע"ר, אומר כי "מלחמת לבנון השנייה הפתיעה אותנו מבחינת תודעת הציבור. בשבועיים הראשונים הצפון היה משותק. לא התכוונו שכך יהיה". השר וילנאי מוסיף כי "צה"ל בתבונה גרם לכך שהמלחמה תמיד תהיה בחזית הצבאית, חזיתות רחוקות. עברו הימים האלה". לדבריו, בזמן מלחמת לבנון השנייה פיקוד העורף "שכח" להתגייס והכפיף עצמו למשטרת ישראל מבלי שאף אחד ידע מזה. מפקד המחוז הצפוני של פקע"ר הוא בדרגת אל"מ ומפקד מחוז המשטרה הוא בדרגת ניצב, אז היה ברור שהם כפופים למשטרה…

שיפור ההתרעה ומשבר הטיפול באזרחים

אחד מהשינויים המהותיים ביותר שהתרחשו בשנים שמאז מלחמת לבנון השנייה הוא תפיסת ההתרעה כגורם חיוני. בשנת 1991 הוגדר איזור התרעה אחד, כלומר כשהיה זיהוי של שיגור טיל כל הצופרים בישראל פעלו. עפ"י תא"ל טסלר "כולם נדרשו להיכנס לחדר האטום ולחבוש מסיכה. גם שחרור האנשים היה עפ"י איזורים". (נזכיר רק כי במלחמת המפרץ הראשונה נחתו 40 טילים "בלבד" על ישראל). "במלחמת לבנון השנייה נחתו יותר מ-4,000 טילים – אי אפשר להכניס את כל המדינה למקלטים". ב-2006, לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, התקיימו 26 איזורי התרעה בישראל ומערך הצופרים הופעל ידנית וללא שליטה מרחוק. בנוסף, מתוך 260 הצופרים המוצבים בצפון הארץ רק כ-70% מהם היו פעילים. עפ"י טסלר "היום ישנם 120 איזורי התרעה, ובקרוב יהיו 140, כאשר המטרה בסופו של דבר הנה לעבור להתרעה אישית על סמך המיקום (באמצעות המכשירים הניידים). היום מוצבים בישראל כ-3,000 צופרים, כשהתוכנית היא להפוך כל צופר לעצמאי וכך למעשה יווצרו 3,000 איזורי התרעה". וילנאי אומר כי בזכות מערכת ההתרעה אנחנו "עומדים על יחס של אחד למאה (הרוג לכל מאה טילים שנורים לישראל), ונוכל להגיע לאחד ל-10,000".

"היום אנחנו הרבה יותר פגיעים, רגישים ולא עמידים. המדיה מגבירה את עוצמת ההרוג בפקטור של 1,000", כך האלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ומוסיף כי "אם תינתן התרעה בזמן ואנשים ייכנסו למקלטים אז מצבנו יהיה בכלל לא רע". את הביטוי "חזית אזרחית"[1]טבע השר מתן וילנאי לפני כחמש שנים, ולדבריו "העורף שלנו, הוא חזית בפני עצמה – חזית אזרחית. תמיד היה לעם ישראל חזית צבאית וחזית אזרחית".

אלוף (מיל') עמוס ידלין

אלוף (מיל') עמוס ידלין – ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי

במלחמת לבנון השנייה מחדד אלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש המל"ל לשעבר, "גילו שישנם מיליון תושבים שיושבים במקלטים, ושיש גם נפגעים מתוכם. השאלה הראשונה לא היתה צריכה להיות מה לעשות, אלא מי צריך לעשות. ימים שלמים התווכחו על הנושא. בהתחלה אמרו משרד הפנים, אח"כ ביטחון פנים, ואח"כ פקע"ר ומל"ח, כלומר משרד הביטחון. אף אחד מהם לא חשב שזה תפקידו, והפיתרון היה שלאחר חמישה עשר ימים מנכ"ל רוה"מ ריכז ועדה בנושא. המלחמה חשפה בעיה חמורה, לא רק מה עושים אלא מי עושה?". על פי ציפי לבני, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, "המגזר השלישי החליף את הממשלה במקרים רבים בצפון, במלחמת לבנון השנייה. אבל זו תפקידה של הממשלה".

אלוף (מיל') גיורא איילנד

אלוף (מיל') גיורא איילנד – לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי. חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומנהל את תוכנית בניין הכוח של צה"ל.

שלושת "הכובעים" אותם נושא פיקוד העורף הם פתח לצרות גדולות, מלין אלוף (מיל') אביחי מנדלבליט, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר. מצד אחד הוא גוף פיקוד צה"לי לכל דבר (חיילים, בסיסים וכו'), וככזה הוא כפוף לרמטכ"ל, מאידך, הוא מהווה גם את הסמכות הראשית והמקצועית של הג"א וככזה, כפוף לשר הביטחון. לבסוף, פקע"ר הוא גם "יועץ" בענייני חילוץ והצלה, אבל אין לו כל סמכות פיקוד ושליטה (פו"ש).

וילנאי אומר כי הוא רואה עצמו "כמתאם של כלל המאמצים הלאומיים להכנת המדינה לחירום", ומוסיף כי "השקיע שנתיים במי אחראי על מי? ובמה אנחנו מתעסקים?  המשטרה היתה בטוחה שהיא אחראית על הכל, ולמרות שכיום היא מתפקדת להפליא, הם עדיין קטנים וחדשים". על פי וילנאי "בזמן מלחמה הצבא מגייס שליש מכוח המשטרה, וצריך להוריד את זה לעשרה אחוז ולאפס בסופו של דבר. מי שעושה את תפקידו בשגרה, יעשה את תפקידו גם בחירום".

השכבה הבאה לאחר מתן ההתרעה היא שכבת המיגון, שלגביה אומר האלוף (מיל') איילנד כי "אין מה להשוות לארצות מערב אירופה יש פה סיכון שצריך לחיות איתו. לא למגן את עצמנו לדעת, ולא למגן מעבר לנדרש". היום ממוגנים כל הישובים השוכנים בטווח של עד 4.5 ק"מ מרצועת עזה ע"י הוספת ממ"דים לבתים קיימים ומיגון מוסדות לימוד. ראש המועצה האיזורית אשכול, חיים ילין, דורש להרחיב את טווח המיגון ל-7 ק"מ. לטענתו, וחרף החלטת ממשלה בנושא, לא הוצבה סוללת "כיפת ברזל" באיזור וגם לא תוצב.

תחת איום תמידי

לדברי לבני "ישראל נמצאת באיום תמידי ולכן העורף צריך להיות מוכן לכל מצב, ככל שניתן". היא ממשיכה ואומרת כי מוכנות היא לא רק מיגון. מצב בו לחלק מהאוכלוסייה יש מסיכות מגן ולחלק אין "היא עובדה בלתי נסבלת מבחינה חברתית. היום כל ישראל נמצאת תחת איום". ידלין לעומת זאת טוען כי "אם נשקיע מיליארדים במיגונים, לא נמצא את הכסף הדרוש להרתעה, התרעה והכרעה. אני נגד מיגון עצמנו לדעת, נגד חלוקת מסיכות בגלל חשיבה לא מאוזנת". מחרה מחזיק אחריו השר וילנאי וטוען כי "מיגון הוא עולם ומלואו וניתן בקלות להשקיע מיליארדים על בטון על חשבון החינוך והרווחה, ולכן צריך למצוא את האיזון הראוי". לדבריו, היום "ממגנים בצורה סבירה ונורמלית. השילוב של מיגון וחוסן זה השילוב המרכזי בחזית האזרחית".

פגיעה ישירה בבניין במלחמת לבנון השנייה

פגיעה ישירה בבניין במלחמת לבנון השנייה

בישראל ישנם אתרים אסטרטגיים הפזורים ברחבי הארץ והנמצאים גם הם תחת האיום. על הגנתם אמונים בין השאר שני גופים. הראשון, רא"מ האחראי על ההגנה במרחב הקיברנטי, והשני, ענף חדש שהוקם בפיקוד העורף העוסק במיגון הפיסי שלהם. סה"כ מופו 40 אתרים אסטרטגיים, שמרביתם מתחום האנרגיה, ובימים אלה מתחילים למגנם. בשנת 2007 אישרה הממשלה כ-500 מיליון ₪ למיגון בתי החולים הנמצאים סמוך לקווי העימות. השנה אף החלו למגן בתי חולים במרכז הארץ. עפ"י וילנאי, מקיים ראש הממשלה  פגישות בנושא זה כל עשרה ימים.

איילנד מדגיש כי כיום דואג כל משרד ממשלתי למיגון תשתיותיו הוא – שר הבריאות למיגון חדרי מיון, שר האנרגיה לתחנות כוח והשר לביטחון הפנים לתחנות משטרה וכיבוי. לא קיימת ראייה של תקצוב המיגון ברמה הלאומית. הוא מוסיף ואומר כי "השינוי המדאיג ביותר הוא ברמת הדיוק של איום הטילים, כשבעוד כמה שנים מספרם יהיה גדול יותר. מטרת הירי כבר לא תהיה למרכזי אוכלוסייה אלא למטרות שהאויב יבחר אותן, ולכך ההתמגנות עם 'כיפות ברזל' היא לא מספיק טובה."

ישראל נמצאת תחת איום של 200,000 טילים מסוריה, לבנון ועזה. ברם, לדברי ידלין יש לשים את הדברים בפרופורציה וכי לא מדובר בטילים, אלא בהרבה מאוד רקטות קצרות טווח ובלתי מדוייקות. לטענתו ישנם בסה"כ כ-1,000 טילים ועוד כ-9,000 רקטות ארוכות טווח. "190,000 רקטות קטנות שבעזרת תמרון קרקעי ניתן להוציא מהמשוואה" אומר ידלין ומוסיף כי טיל ה"חץ" יעצור חלק ניכר מהטילים, אבל לא את כולם וכי ייפלו טילים על גוש דן. לגבי האיום הסורי הוא טוען כי "אין אף טיל מדוייק בסוריה, הטיל הכי טוב שלהם הוא עם דיוק של 2 ק"מ".

הכלה חברתית

בדבריו, מדגיש וילנאי כי "החזית האזרחית הוזנחה שנים רבות", אבל "אנחנו נמצאים במקום אחר לחלוטין מלפני חמש שנים. המצב השתנה בצורה דרמטית, אבל יחד עם זאת הפתח לתקלות הוא עצום ולא בידינו. צריך לדעת להתארגן נכון לעתיד, ולדעת שייקרו תקלות". ידלין אומר כי המפתח להצלחה נמצא במשמעת של האזרחים. מאיר אלרן, ראש התכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר כי החזרה המהירה לשגרה היא המפתח להתמודדות עם טרור, או עם כל אירוע חירום.

לבני טוענת כי חוסן לאומי הוא "יכולת אזרחי המדינה להתמודד במצב של מאבק במשך זמן רב, גם עם אבידות בעורף". לדבריה הכוח הצבאי הישראלי אינו מוטל בספק ע"י האויבים, אלא כוחו של העורף האזרחי להתמודד מוטל בספק. וכפי שאלרן אומר "הטרור הוא נשקו של החלש ומתמקד בחוליה החלשה של היריב החזק, כלומר האוכלוסייה האזרחית".

בשנת 2000 נשא חסן נסראללה נאום שזכה לכינוי "נאום קורי העכביש" בו אמר כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, החברה הישראלית היא מפונקת ושבעת מלחמות וכי כוח העמידה של אזרחיה נמוך והם אינם מוכנים להילחם ולהקריב חיים לשם הגנה על אינטרסים לאומיים.

חיים ילין - ראש המועצה האיזורית אשכול

חיים ילין – ראש המועצה האיזורית אשכול

ילין, בתוקף תפקידו כראש מועצה איזורית קובע כי ראשי הרשויות המקומיות "לא אחראים על הביטחון של התושבים, אלא על תחושת הביטחון של התושבים". תפיסת הביטחון הלאומי בישראל מבוססת על הצורך להגן על העורף, ולדבריה של לבני "תוך חלוקת תפקידים מובהקת, כאשר הצבא מגן על העורף". בהמשך חשפה לבני כי במהלך מלחמת לבנון השנייה אמר שר בכיר בממשלה ש"הציבור בישראל לא יוכל לקבל עוד חיילים הרוגים", לטענתה זהו שיבוש תפיסתי של החוסן הלאומי ותפיסת הביטחון של ישראל. דוגמא נוספת אותה מעלה לבני היא חייל שבוי, וחברה שלא יכולה להכיל זאת. "החברה הישראלית דורשת שחרור בכל מחיר לא משנה הפגיעה בהרתעה, במעמד במדינה, בתפיסת הביטחון, ולא של המחיר העתידי של הרוגים נוספים כתוצאה מטרור של אותם אלו ששוחררו."

אלרן אומר כי חוסן חברתי הוא המענה האסטרטגי לאיום, ולהגדרתו "זו יכולת קולקטיבית של הכלה והתאמה גמישה בתגובה לטראומה, התאוששות מהירה וחזרה לתפקוד מערכתי מחוזק – רציפות תפקודית". אלרן מפרט את הגורמים המשפיעים על החוסן האישי והקהילתי:

  1. מוכנות המערכת והיקף הנזקים
  2. אקטיביות, מעורבות, רשתיות (networking)
  3. אופטימיות אישית וציבורית
  4. תחושה של הזדהות/שייכות לקולקטיב
  5. אידאולוגיה
  6. אמונה בצדקת הדרך ונכונות ליטול סיכונים ולעמוד בקשיים
  7. אמון בהנהגה הלאומית והמקומית
  8. מצב סוציו-אקונומי (פרט/קהילה)

מענה אינטגרטיבי

לדבריו החוסן אינו מצב נתון, וניתן להעצימו ע"י מוכנות פיזית ומנטאלית. תא"ל טסלר מסביר כי אמון האוכלוסייה במנהיגיה ובצדקת דרכה הוא הבסיס לחוסן הלאומי. כמו כן, הוזנחה מעט כשירות האזרח לאורך השנים, ושבישראל בדומה ליפן מנסים לאמן ולתרגל את האוכלוסייה. היום, ב-18 רשויות מקומיות שונות פועלת תוכנית חוסןהמכסה כשני מיליון תושבים.

תא"ל (מיל') מאיר אלרן

תא"ל (מיל') מאיר אלרן – חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי

באוקטובר הקרוב יתקיים תרגיל עורף לאומי. התרגיל שיימשך שבוע, יתרגל – לראשונה מאז הקמת המדינה – תרחיש של רעידת אדמה חזקה. פיקוד העורף עוסק בהכשרת יחידות מתנדבים וכן בהקמת מתקן אימונים לאזרח, בו יוכל כל אדם לבוא ולהתנסות בתרחישים שונים. לצורך מענה מהיר בזמן חירום, ועד לגיוס מערך המילואים, הפיקוד הקים ארבעה גדודים של לוחמי חילוץ והצלה.

המשרד להגנת העורף עוסק בהקמת רדיו לאומי, מערכת "ניצן", שתאפשר לשוטרים, כבאים, אנשי מד"א ואנשי צבא לדבר אחד עם השני בעת הצורך.

ידלין תיאר והסביר כי הפיתרון לאיום על העורף כולל מספר מרכיבים:

  1. הרתעה
  2. התרעה
  3. הגנה פסיבית ומיגון
  4. הגנה אקטיבית
  5. תקיפה
  6. שילוב של חוסן, אמון, מנהיגות, אמונה בצדקת הדרך, והבנה על מה אנחנו נלחמים פה

הוא מדגיש כי ברגע שהאוייב יעבור וישגר נשק סימטרי "ניתן בתקיפה מקדימה לשלול חלק גדול מהיכולות שלו". וכפי שלבני אמרה "חלק מהפעילות להגן על העורף היא גם פעילות צבאית, גם אם הוא חוטף יותר באותו פרק זמן". טסלר אומר כי יש לבצע כיול ציפיות מול הציבור ולהבהיר כי בזמן מלחמה ייפגעו אזרחים.

בסוף חודש יולי עבר חוק רשות ארצית לכבאות ולהצלה. בפעם הראשונה ניתנת סמכות לכבאים לסגור מקומות אשר מערכת הכיבוי (ספרינקלרים) שלהם אינו מתפקד/תקין. רב-טפסר שחר איילון, נציב כבאות והצלה, אומר "שלמרות החוק החדש, ומעבר הכבאים להיות עובדי מדינה עדיין נשארים עם ההסתדרות". אותה ההסתדרות שסירבה לקיומה של פגישה בין השר להגנת העורף וילנאי לבין נציב כבאות והצלה הקודם.

השריפה בכרמל - אוטובוס הסוהרים שניות לפני שנשרף בלהבות

השריפה בכרמל – אוטובוס הסוהרים שניות לפני שנשרף בלהבות. צילום: אלי יבלינוביץ'

מערך הכבאות קיבל מיליארד וחצי ₪ לחמש שנים לצורך שדרוג המערך, על אנשיו וציודו. היום ישנן 98 תחנות כיבוי ובקרוב תהיינה 104. על פי איילון "רוב הציבור נמצא בתוך מעגלי התגובה המהירה, אך חלקים רבים מהציבור לא מקבלים את 7 הדקות", הזמן הקריטי להגעה לטיפול באירוע שריפה. כמו כן, בזמן חירום נפתחות 40 תחנות כיבוי נוספות במקומות מרכזיים ברחבי המדינה. איילון מוסיף ומספר כי מידי שנה ייגוייסו 200-300 כבאים נוספים, וכן ייפתחו 10-15 תחנות חדשות. ולבסוף הוקם מרכז שליטה ארצי על כלל מערך הכבאות המסוגל לתקשר עם כל כבאית, בכל מקום.

וילנאי מתאר את השריפה בכרמל כ"שריפה שהצילה את מערך הכבאות". למרות שמבינים את הדברים הקשורים בעורף באיחור, טוען איילנד כי "היום הדברים מובנים יותר מבעבר".

"אין מחלוקת כי העורף אינו מוכן דיו", סיכמה לבני.


[1] אומרים בעברית "פיקוד העורף", אך באנגלית השם שניתן לו הוא "Home front Command", כלומר "פיקוד חזית הבית".
קטגוריות: כללי

2 תגובות

    1. […] הישראלי בכנס שייערך במכון למחקרי ביטחון לאומי. קצת על הכנס למוכנות העורף מ-2012, בשיתוף […]

    2. […] הישראלי בכנס שייערך במכון למחקרי ביטחון לאומי. קצת על הכנס למוכנות העורף מ-2012, בשיתוף […]

    השאר תגובה

    דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות