ד"ר תומר סיימון בתאריך דצמבר - 8 - 2013

מתקופות היסטוריות קדומות ניתן לראות כי בני אדם חיפשו כל הזמן דרכים לקבלת התרעה או אזהרה, לקראת אירועי קיצון שעלולים לפגוע בהם וברכושם (מרמת הממלכה ועד רמת המשפחה). חלק פנו לקבל זאת מאנשים עם יכולות חיזוי וראיית העתיד וחלק השתמשו במשאב האנושי- כתצפיתנים uשומרים ואף כמרגלים. שלוש בעיות התרעה מסוג זה- זמן ההתרעה שהינו קצר מאוד, המרחב עליו ניתן לספק התרעה שהינו מוגבל לשדה הראיה של התצפיתן, ולבסוף למי ניתן להעביר את ההתרעה והדרך בה היא מועברת. כלומר, אם בעבר תצפיתן היה רואה איום כלשהו זה אומר שהוא כבר בטווח הראיה ו"אם האויב נמצא בטווח שלך, אז גם אתה בשלו" ו"אם אתה לא רואה את האוייב שלך, הוא עדיין יכול לראות אותך" (מתוך חוקי מרפי). כמו כן, הדרך בה היה יכול להעביר את ההתרעה היתה בצורה פיזית (צעקות, דהירה, פעמונים וכד') וישנו סיכוי שהאוייב יזהה את ההתרעה גם כן, או שהיא תגיע מאוחר מידי.

בתקופות מודרניות לא ניתן להסתמך על סוגים כאלה של התרעה כאשר מגוון האיומים הולך וגדל וכן מגוון המקורות שלהם, כאשר את חלקם לא ניתן בכלל לחזות עד להתרחשותם (כמו רעידת אדמה).

שני אירועים בעשרים השנים האחרונות שינו את תמונת המצב של העורף בישראל. הראשון הוא מלחמת המפרץ שבעקבותיה הוחלט על יישום עדכון תקן הבנייה בישראל והוספת הממ"דים לבניינים. האירוע השני הוא ההחלטה על הקמת ובניית מערך הגנה אקטיבית ורב-שכבתי, הכולל את טילי החץ, הפטריוט, מערכת "שרביט קסמים" ומערכת "כיפת ברזל". מערך שנועד להגן על המדינה מפני האיום הבליסטי על העורף הצבאי והאזרחי שעפ"י הערכת גופי המודיעין כולל כ-120,000 רקטות וטילים שביכולתם לפגוע בכל נקודה בישראל בדיוק הולך ומשתפר.

למרות השיפור האדיר שחל ביכולות ההגנה והמגננה של ישראל, נוצר פער אל מול יכולות ההתרעה לציבור הרחב. מגוון האיומים אליהם מדינת ישראל והעורף חשופים הולך ועולה ואיתם גם הדרישה והצורך לספק התרעה טובה יותר. לא כל האיומים הינם צבאיים אלא כוללים בין היתר גם רעידות אדמה, גלי צונאמי, תאונות חומרים מסוכנים, שריפות ותקיפות סייבר. כל אחד מאירועים אלה יכול להתרחש בכל זמן ולפגוע כמעט בכל נקודה בארץ. ממשלת ישראל ופיקוד העורף כבר הבינו שלא ניתן לספק התרעה בעזרת צופרים (סירנות) לכל אחד מהאיומים הללו.

ב-5/11/13 נערך כנס שעסק בהתרעה בעורף הלאומי ובו נסקרו התוכניות, המערכות והטכנולוגיות בהן עתידים להשתמש בישראל. בכנס נשאו דברים קצינים מצה"ל ופיקוד העורף, אנשי תעשיה ונציגי ממשלה.

למערכת התרעה מורכבת יש מספר דרישות כפי שהציגן רס"ן טל בלאושטיין מאגף התקשוב, ראש מדור הנדסת המערכת של תוכנית ההתרעה לעורף, והראשונה בהן היא היכולת להפיץ מידע/התרעה לאזורים דינאמיים. החשיבות של דרישה זו גבוהה מאוד, ודוגמה לכך היא שלא ניתן להכניס את כל המדינה למרחב המוגן בגלל כל גראד שנורה. חשוב שתהיה יכולת לספק התרעה רק לאזור שנמצא תחת איום. הדרישה השנייה היא אמינות גבוהה שבאה לידי ביטוי ביכולתה לא לאבד אף מסר ובמינימום התרעות שווא. כמו כן, ישנו צורך לקבל חיווי על הצלחת ההפצה של ההתרעה במגוון הרשתות והאמצעים בהן היא מופצת. לדבריו, הדרישה הרביעית היא היכולת של המערכת לתמוך בתיעדוף הפצת המידע כך שתיתנן עדיפות עליונה וקדימות להתרעות. על דרישות אלה מוסיף רס"ן בלאושטיין כי ישנם אתגרים לא פשוטים להם נדרש לספק מענה גם כן. מערכת התרעה והפצת מסרים צריכה לעמוד בעומסים גבוהים ולספק ביצועים גבוהים מאוד הנמדדים באלפיות-שנייה (millisecond), כי ככל שזמן ההתרעה ארוך יותר כך יהיה לאזרח זמן רב יותר להיערך ולהתגונן. אתגר נוסף הוא סנכרון אמצעי ההפצה, כך שאם התרעה נשלחת למגוון ערוצים היא תהיה מסונכרנת מבחינת התוכן, היעדים והזמן בו היא נשלחת. כמו כן, על מערכת שכזו לתמוך במגוון רחב של סוגי אוכלוסיות (שפות, בעלי מוגבלויות, חרדים וכו'). לבסוף ישנו אתגר חשוב מאוד והוא עמידה בקצב התפתחות הטכנולוגיה והפצת ההתרעה באמצעים בהם האוכלוסייה משתמשת.

הודעת האזעקה ששודרה בזמן ירי טילים במלחמת המפרף הראשונה

הודעת האזעקה ששודרה בזמן ירי טילים במלחמת המפרץ הראשונה

בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 היה איזור התרעה אחד על כל ישראל, כלומר כששוגר טיל סקאד מעירק כל המדינה נאלצה להיכנס למרחב מוגן/אטום. היום ישנם כבר כ-146 איזורי התרעה שונים בישראל, והשאיפה היא להגיע לאלפי, ואף עשרות אלפי איזורי התרעה, כך שההתרעה תהייה ממוקדת ורלוונטית לאיזור המדוייק עליו יש איום ולאנשים הנמצאים באיזור זה. לדברי מפקד פיקוד העורף, האלוף אייל אייזנברג, רק בשנה שעברה מערכת הצופרים של ישראל עברה שדרוג ממערכת הפעלה מבוססת על DOS, כלומר היא לא עברה שדרוג מעל ל-20 שנה!

מגוון האיומים שישנם על מדינת ישראל הוא גדול, ועבור כל סוג של איום יש צורך לפתח מערכת שתוכל לספק התרעה על התרחשותו וכן זמן ארוך ככל הניתן להיערך אליו. המדינה לא יכולה לדרוש, או לצפות, מהאזרחים שלה ללמוד את כלל סוגי ההתרעות כי זה דבר שיכול לגרום לבלבול רב, כאשר חלק מהאיומים דורשים לבצע פעולות הפוכות. כך למשל, בזמן ירי טילים האזרחים מתבקשים להיכנס למבנים ומרחבים ממוגנים, אך בזמן התרעה לרעידת אדמה הם מתבקשים לצאת לשטח פתוח. בנוסף, ישנה כוונה להשתמש בצופרים הקיימים בכדי לספק שני סוגי התרעות, האחת הקיימת ו"הרגילה"- עולה ויורדת מפני ירי טילים ורקטות, והשנייה- עולה ויורדת מהירה שתתריע מפני טילים עם ראש קרב בלתי קונבנציונלי.

לעומת המצב הנוכחי של מערכת הצופרים, לפיקוד העורף ישנו חזון כי בסופו של התהליך, האדם עצמו ישמש כחיישן ויהווה למעשה את הדור הבא של ההתרעה. למכשירי הסמארטפון ישנם חיישנים רבים, ביניהם המצלמה ומד-התאוצה (accelerometer). ישנה הצעה המדגימה כיצד מכשירים אלו יכולים להיות חיישנים טובים לרעידות אדמה.

לשם כך פיקוד העורף מקים את מערכת "מסר לאומי" שתפקידה לרכז ולתכלל את כל מערכות ההתרעה כלפי האזרחים וכוחות החירום. בתרשים הבא ניתן לראות את הארכיטקטורה של המערכת אשר תוכל לקלוט התרעות ממגוון מערכות גילוי ולשנע אותן למערכות שונות ומגוונות לצורך הפצתן.

ארכיטקטורת מערכת ההתרעה הלאומית

ארכיטקטורת מערכת ההתרעה הלאומית

לדברי רע"ן הסברה של פיקוד העורף, סא"ל טל מיכאלוביץ-רוזין, למערכת "מסר לאומי" יהיה רכיב ניהול תוכן עם כל ההודעות הרלוונטיות, ובכל השפות, לעת הצורך ולכל תרחיש מוכנות מראש. וכך, ניתן לשלוף את ההודעה ולסמן את הפלטפורמה בה רוצים להשתמש להפצה. בכוונת פיקוד העורף להשתמש בכל פלטפורמה בה האזרחים משתמשים לצורך הפצת ההתרעה, וביניהן הטלוויזיה, הרדיו, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, שלטי חוצות והטלפון הסלולארי.

לעומת 146 איזורי ההתרעה הקיימים כיום במערכת "מסר לאומי" ישנו תכנון לחלק את ישראל למערכת של 36,000 קוביות (grid) שיכילו את כל המידע הרלוונטי לאיזור זה עם שכבות מידע גיאוגרפי (GIS) שונות. למערכת זו יחוברו כל מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) של פיקוד העורף לצורך שילוביות של מידע ותהליכים. בנוסף, המערכת תקושר לכל המערכות של גופי החירום השונים, תחת הרשאות ותפיסה מבצעית-תהליכית מסודרת. כל גוף יוכל, בסופו של תהליך, להפיץ התרעות לאזרח דרך אותה התשתית. בעתיד ישנה כוונה לספק לרשויות המקומיות יכולת הפצת התרעות לתושביהן, עפ"י סמכויות ראש הרשות.

המערכת עובדת כך שכאשר מתקבלת התרעה באחת ממערכות הגילוי מועברת הודעה (מסר) למערכת "מסר לאומי" המרכזית. לצורך עבודה מסודרת אופיין תקן גנרי להוצאת הודעת התרעה ממערכת "מסר לאומי" על מנת שכל מערכת הפצה תדע לקבל אותו ולהמיר אותו לפרוטוקול בו היא עובדת והמתאים לה לשם הפצתו. מטרת מערכת "מסר לאומי" היא הפצת התרעה והנחייה לכל האזרחים בצורה אמינה, סלקטיבית ודינאמית במגוון אמצעי הפצה ובכל מתארי הפעילות.

לפניכם פירוט מערכות ההתרעה הלאומיות העיקריות, קיימות ומתוכננות, שיש למדינת ישראל, כאשר חלקן עוסקות באיומים צבאיים, וחלקן באיומים טבעיים ואירועים מעשי ידי אדם:

  1. מערכת "אורן ירוק" – מערכת ההתרעה לשיגור טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני שנועדה לעבוד בשילוב מערכת טיל ה"חץ" שהחלה ל. עפ"י פרסומים המערכת מסוגלת לקלוט שיגורים מטווח של כ-1,000 ק"מ. המכ"ם יכול לעקוב במקביל אחרי עשרות מטרות. כבר לפני מספר שנים דווח כי חברת אלתא מפתחת גרסה מתקדמת יותר, "אורן שחור", עבור טילי ה"חץ" 3 שתוכל אף לקלוט שיגורים של טילי שיהאב 3.
  2. מערכת "תרועה" – מערכת התרעה מפני התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל. ממשלת ישראל העבירה החלטת ממשלה בשנת 2012 להקמת מערכת זו, שתתבסס על פריסת חיישנים סייסמיים לאורך השברים הגיאולוגיים המרכזיים בישראל (השבר הסורי-אפריקאי ושבר יגור) שיספקו זמני התרעה של בין שנייה ל-30 שניות עפ"י המרחק מהשבר. החיישנים יהיו במרחק של כ-5 ק"מ ביניהם, וזמן ההתרעה הוא עפ"י ההבדל בין זמני ההגעה של גלי ה-P וה-S. לדוגמה, רעידת אדמה באזור ים המלח תספק התרעה של כ-16 שניות לתושבי תל אביב.  כל שניית התרעה נוספת חשובה ויכולה להציל חיים, ולכן מהנדסי המערכת מנסים לקצר את זמן עיבוד ההתרעה ע"י המערכת העומד היום על כ-6 שניות.
  3. מערכת "מים אדירים" – מערכת התרעה לזיהוי ואימות היווצרות גלי צונאמי בים התיכון העלולים לפגוע בחופי מדינת ישראל. מערכת זו מפותחת כחלק מאותה החלטת ממשלה להקמת מערכת "תרועה" משנת 2012, וכן כחלק משיתוף פעולה של כלל המדינות השוכנות לחופי הים התיכון. המערכת תוכל לספק התרעה של כ-15 דקות לפני הגעת הגל.
  4. מערכת מחו"ל (מערכת חומ"ס לאומית) – מערכת שמטרתה לספק התרעה בעקבות אירוע דליפה של חומרים מסוכנים. המערכת הוקמה בעקבות המלצות ועדת שפיר לבחינת הטיפול בחומ"ס לאחר מלחמת לבנון השנייה. כיום בישראל לא קיימת יכולת לגילוי התרחשות אירועי חומ"ס בזמן אמת. אירוע מסוג זה יכול להתרחש כתוצאה מתקלה/תאונה, אירוע טרור או בזמן מלחמה, ומפגעי טבע. הרעיון העומד בבסיס המערכת הוא הקמת מערכת אוטומטית בפריסה ארצית לגילוי מוקדם, בעלת יכולת התרעה לאזרחים, הנחייתם והפעלתם של כוחות החירום לצמצום הפגיעה. ככל שזמן התגובה עולה הפוטנציאל לנזק ולנפגעים עולה. המערכת מורכבת משכבת גילוי עם מגוון של גלאים, פסיביים ואקטיביים.
  5. מערכת "מסר אישי" – מערכת המספקת התרעה ממוקדת לטלפון הסלולרי, עפ"י הימצאות באיזור מאויים. המערכת מתבססת על טכנולוגיית Cell Broadcast, המסוגלת לשלוח הודעת טקסט, שאינה SMS, לכמות גדולה של מכשירים/אנשים עפ"י המיקום שלהם. המערכת פותחה ע"י חברה ישראלית בשם אויגילו (eVigilo) ומדובר על טכנולוגיה (פרוטוקול) שפעילה ברשתות הסלולריות מעל 20 שנה. הטכנולוגיה עצמה היא חד-כיוונית, בה לא ניתן לדעת איפה נמצא המשתמש ולא ניתן לדעת אם ההודעה התקבלה. המערכת משתמשת ב"ידע" שיש לאנטנות הסלולריות על המנויים הנמצאים בקרבתן, וכך ניתן להפיץ התרעה לאיזורים מאוד ספציפיים לפי המיקום של האנטנות באיזור ההתרעה הרצוי. הודעת הטקסט המגיעה לאזרח מוגבלת ב-90 תווים, אך ניתן לשלב מספר הודעות יחדיו.
  6. iOref – אפליקציית סלולר חדשה אותה פיקוד העורף מפתח במטרה לספק התרעה ישירה ואישית למכשיר בזמן  חירום.

פיקוד העורף ומשרד התקשורת מכוונים לכך שעולם ההתרעה יהיה אחוד ככל הניתן, ויספק התרעות לכל סוגי האיומים על ישראל בזמן המתאים, למרחב ולקהל המתאים ובתוכן המתאים. מחפשים דרכים להגיע לאזרח בכל מקום בו הוא נמצא, כולל ברכבו, דרך מספר הולך וגדל של ערוצי מידע. במקביל לעבודה האינטנסיבית על הקמת ערוצי מידע נוספים ומציאת דרכים נוספות להגיע אל האזרחים באשר הם פיקוד העורף נזהר מתסמונת "האח הגדול", ומנסה למצוא את המינון הנכון שלו בחיי האזרחים.

הסטטיסטיקה מהעימותים מראה כי כיום על כל 370 רקטות שנורות לעבר ישראל ישנו הרוג אחד. מטרת תוכנית ההתרעה היא להוריד את הכמות להרוג אחד על כל 100,000 רקטות.

ראש אגף החירום של משרד התקשורת, מר איתן שטיינר, האחראי על הסדרת ההיערכות והמוכנות של שירותי ותשתיות התקשורת לפעולה תקינה בכל מצב אמר כי כל תהליך הרגולציה וההסדרה של תוכנית ההתרעה בעורף נמצאת רק בחיתוליה, וכך גם המימוש המבצעי שלה. לדבריו, רק אחוז קטן מאוד מהמכשירים הסלולריים בארץ תומך בפרוטוקול של Cell Broadcast, מאז שפתחו את שוק המכשירים הסלולריים בארץ. חברות הסלולר עובדות ומונעות משיקולים עסקיים ולא רק לאומיים. פיקוד העורף מנסה להפעיל לחץ כך שישונו התקנות וכל מכשיר סלולרי המיובא לארץ יהיה פתוח ל-Cell Broadcast, בדומה להולנד.

עלות תוכנית ההתרעה עומדת על כ-400 מיליון ₪, אך חשוב לזכור שלא משנה עד כמה טכנולוגיית ההתרעה מתקדמת וחדשנית, אין תחליף להתנהגות נכונה ומילוי אחר הוראות ההתנהגות בעת הישמע ההתרעה.

לאחרונה חברת טוויטר שחררה מערכת התרעות חדשה לאירועי חירום, המאפשרת לרשויות חירום להפיץ התרעות ואזהרות דרך הרשת שלהם. ארגוני חירום רבים החלו לאמץ ולהשתמש במערכת זו על מנת להפיץ את התרעותיהם. רק במהלך 12 החודשים האחרונים התרחשו שלושה אירועי חירום שונים בעולם שההודעה הראשונה על התרחשותם התפרסמה דרך הטוויטר – מבצע "עמוד ענן", שזכה אף להירשם כאחד מהאירועים הטכנולוגיים המשפיעים של שנת 2012 ע"י CNN, פיגוע הטרור במרתון של העיר בוסטון והתקפת הטרור המתמשכת בקניה. טוויטר שהינה הרשת השנייה הגדולה בעולם אחרי פייסבוק אינה נמצאת כמעט כלל בשימוש בארץ עם כמות משתמשים המוערכת בכ-150,000 בלבד. האינטרנט בכלל והמדיה החברתית בפרט נהפכים לתשתית התקשורת העיקרית בזמן אירועי חירום ברחבי העולם. נראה גם שהרשתות החברתיות, ע"ג תשתית האינטרנט, ממשיכים לפעול גם כאשר ערוצים אחרים קורסים.

קטגוריות: טכנולוגיות

השאר תגובה

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות