عربي

ready.org.il | האתר לקידום המודעות והמוכנות למצבי חירום

האתר לקידום המודעות והמוכנות לאירועי חירום ואסון בישראל

ד"ר תומר סיימון בתאריך ינואר - 12 - 2015

** עודכן ב-14/11/2016 – בית חולים השדה הישראלי דורג כמוביל בעולם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) של האו"ם.

השנה מציינים חמש שנים לרעידת האדמה ההרסנית שפגעה אנושות בהאיטי בינואר 2010. מדובר באחד מהאסונות החמורים והקשים ביותר בתקופה המודרנית שהביא למאמץ גלובלי של עשרות מדינות ומאות ארגונים להגיש סיוע מיידי לנפגעים, וסיוע בשיקום המדינה. היום, השיקום טרם הסתיים וכ-100,000 תושבים נמצאים עדיין ללא קורת גג קבועה. כתבה זו סוקרת את הפעילות הייחודית של משלחת הסיוע הרפואית של צה"ל להאיטי.

בעת מלחמה או מבצעים צבאיים רחבים יש צורך לספק שירותי טיפול רפואי כמה שניתן קרוב יותר לחזית הלחימה, או בעורף הצבאי. טיפול רפואי זמין ומהיר יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. לצורך כך, צה"ל מחזיק בית חולים שדה היכול להיפרס במצבים כאלה, הכולל יכולות דומות מאוד לשירותים הרפואיים הניתנים בבתי חולים רגילים בישראל. צוות בית חולים השדה מונה מספר מאות אנשי צוות- ביניהם רופאים, אחיות, אנשי לוגיסטיקה ואנשי אבטחה. כלל היחידה מתבססת על אנשי מילואים העוברים אימון מלא פעם בשנה בו מתרגלים פריסה והקמת בית החולים במקומות שונים בישראל. בית החולים הינו יחידה צבאית של חיל הרפואה היכול להתנייד ליעדה באופן רכוב, מוסק או מוטס, וכולל 3 חדרי ניתוח ו-12 מיטות טיפול נמרץ.

תמונה מפריסה מלאה של בית חולים השדה במהלך תרגיל בישראל

בית החולים נבנה למתארים צבאיים, אך מסוגל לספק מענה גם למתארי אסון אזרחיים. צוות בית החולים נמצא למעשה בכוננות מתמדת מכיוון שלא ניתן לדעת מתי ואיפה אסון יכה ושיזדקקו לשירותיהם.

צורת פעולה ייחודית, וחכמה יש לציין, של ישראל וצה"ל היא הוצאת משלחת חלוץ לאיזור האסון. למשלחת החלוץ ישנן מספר מטרות, והעיקריות הן בניית תמונת מצב, זיהוי הבעיות המרכזיות ומציאת מקום לפריסת בית חולים השדה. במקרה של רעידת האדמה בהאיטי, שהתרחשה באיזור חצות שעון ישראל, כבר בשעות הבוקר שלמחרת יצאה משלחת חלוץ להאיטי בטיסה רגילה. כלומר, בתוך פחות מ-24 שעות לאחר הרעידה היו חמישה אנשי מקצוע ישראליים, מפיקוד העורף וחיל הרפואה, בשטח עם טלפון לווייני ומעבירים מידע בעל ערך רב לישראל.

משלחת החלוץ איתרה מגרש כדורגל מוקף חומה אשר איפשר רמת אבטחה גבוהה יותר עבור בית החולים וצוותו מאחר וצפו אירועי אלימות. לאחר 4-5 ימים מאירוע בסדר גודל כזה אנשים רוצים לשרוד ומתחילים לחפש אוכל ומים. משטרת האיטי הוציאה הנחייה ברורה לירות בכל מי שמנסה לבזוז חנויות. בסופו של דבר, בית החולים טיפל גם בפצועי הירי של המשטרה. ברגע שמשלחת החלוץ איתרה מקום אפשרי לפריסת בית החולים צוותי התכנון של המשלחת המלאה היו יכולים לתכנן את הפריסה וההקמה שלו טרם הגעתם להאיטי.

בזמן שבעולם ובישראל עדיין לא היתה תמונת מצב של כמות ההרס והיקף הפצועים, משלחת החלוץ העבירה נתונים לאחור שאיפשרו את בחירת הציוד המתאים והנכון להביא עימם. מידע חשוב נוסף שהועבר זו רמת ההתאמה של שדה התעופה לנחיתה של מטוס אל על, מידע שהועבר 40 דקות לפני נחיתתו בלבד. על משלחת החלוץ מוטלת המשימה גם של איתור ומיפוי סיכונים פוטנציאליים למשלחת הישראלית המלאה, כי ישראל לא תוציא משלחת למקומות בהם הצוות יהיה חשוף לסיכון גבוה (מעבר לרמת הסביר כי בכל זאת מדובר על איזור מוכה אסון).

תמונה של אחד הרחובות בעיר הבירה של האיטי, פורט-או-פרנס, המציגה את היקף הנזקים האדיר

תמונה של אחד הרחובות בעיר הבירה של האיטי, פורט-או-פרנס, המציגה את היקף הנזקים האדיר

 

רעידת האדמה הותירה את האיטי ללא מבני ממשלה וממשלה מתפקדת וכן שדה התעופה קרס ולא היה מי שיתפעל או יקלוט את בית החולים. לכן, משלחת החלוץ הצליחה לשכור אמצעי ניוד ופריקה לציוד והסעתו למקום הפריסה.

בבוקר שלאחר הרעידה ושהמידע עדיין חסר מאוד, וטרם התקבלה החלטת ממשלה והצבא על הוצאת בית החולים, צוותי המשלחת כבר החלו להתארגן ולהתחסן. במקרים כמו אלה ולאחר התרחשות אסון יש לפעול מהר, דבר שנשמע טריוויאלי, אבל זה לא ברמה העולמית. סיוע רפואי צריך להגיע מכל קצוות העולם. מדינת ישראל בתוך 48 שעות שלחה בית חולים שדה, ו-80 שעות לאחר הרעידה, שזה באופן יחסי מהיר מאוד, החל לקלוט ולטפל בפצועים במגרש כדורגל. פרק זמן זה כולל את הטיסה עצמה שנמשכת כ-20 שעות, וכן פריסת ובניית בית החולים עצמו.

צילום אווירי של פריסת בית חולים השדה הצה"לי בהאיטי עם שמות המחלקות

צילום אווירי של פריסת בית חולים השדה הצה"לי בהאיטי עם שמות המחלקות

בית החולים הצה"לי הגיע למגרש הכדורגל בשעה 4 בבוקר שעון האיטי. כחלק מהנחישות עליה הוחלט במשלחת מייד החלו בעבודות הפריסה וההקמה. 6 שעות של עבודת צוות מאומצת שלאחריה בית החולים פתח את שעריו וקלט את הפצועים הראשונים. אחד המאפיינים של בתי החולים שהוקמו ברחבי העולם בעקבות האסונות הוא בניית יחידות רפואה מולטי-דיסיפלינריות, כלומר שתהיינה מחלקות כמו בכל בי"ח ישראלי רגיל, ובנוסף יכולות מעבדה והדמיה. המשלחת הביאה עימה מישראל מכונת רנטגן ואולטראסאונד, מערכת PACS ומעבדה. חשוב לזכור כי ישראל היא המדינה היחידה שהביאה את היכולות האלה, כמו רנטגן ואף אינקובטור. הבאת הדיסיפלינות השונות ויכולות ייחודיות אלה היתה בכוונה לשלוח מסר של תקווה לאוכלוסייה – "הבאנו אינקובטור על מנת לטפל בפגים, שמה הסיכויים שלהם לשרוד שם בכל מקרה?!."

האיטי היא המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי, ואחת מהמדינות העניות בעולם כולו. האי עליו נמצאת האיטי, אותו היא חולקת עם הרפובליקה הדומיניקנית, נמצא על נתיב סופות ההוריקן השנתי. שנה וחצי לפני רעידת האדמה האיטי ספגה פגיעה קשה מסופת הוריקן שעברה מעל האי והשאירה מאחוריה הרס משמעותי.

רעידת האדמה שהתרחשה היתה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר עם מוקד בעומק רדוד מאוד ובקרבת עיר הבירה פורט-או-פרינס. הבנייה בהאיטי היא כמובן ללא שום תקינה או אכיפה, וניתן למצוא בנייה מרובה של בתים עם קומה אחת או שתיים ומאופיינת בצפיפות בנייה גבוהה מאוד. כל הפרמטרים האלה תורמים לרמת הסיכון והפגיעות של האוכלוסייה ושל המדינה עצמה. ואכן, תוצאות הרעידה היו קטסטרופליות וכאלה שגם מדינות מערביות עם כלכלות חזקות היו מתקשות מאוד להתמודד עימן: 230,000 הרוגים, כ-300,000 פצועים ועוד 3 מיליון מחוסרי בית. רחובות רבים ברחבי הבירה היו מלאים בגופות, הזרוקות אחת על השנייה במשך ימים.

גופות רבות של תושבי האיטי שנהרגו ברעידה היו מפוזרות ברחובות עיר הבירה במשך ימים.

גופות רבות של תושבי האיטי שנהרגו ברעידה היו מפוזרות ברחובות עיר הבירה במשך ימים.

לשם השוואה, באירוע אסון התאומים היו 4,000 הרוגים "בלבד". להאיטי לא היתה כל אפשרות להתמודד עם הכמות הזו של אזרחים שנמצאים בחוץ וללא כל קורת גג. מדובר על התמודדות הומניטארית אדירה של מה עושים עם המיליונים שנמצאים בחוץ? ומה לגבי כמות הפצועים – 300,000! אף אחד, ואף מדינה, אינם מסוגלים להתמודד עם כמות כזו, גם לא ארה"ב ולא יפן- אז בוודאי שלא האיטי. חשוב לזכור גם שברעידת האדמה לא רק הבתים הפרטיים קרסו, אלא גם כמעט כל בתי החולים.

אפילו בתים בני קומה אחת נפלו וקרסו. חלק מהאנשים נהרגו מפציעות שבמקום מתוקן הם היו נשארים בחיים. פציעות שבוודאי ניתן היה להציל אותם, כמו שבר פתוח ברגל – בהאיטי אנשים כאלה מתו. אנשים עם פציעות ברות הצלה מתו ונוצר מצב בו אי אפשר לטפל בכולם. היו פצועים שלא היה מה לעשות איתם. אחת הדילמות עימה צוות בית החולים התמודד היתה במי מטפלים קודם?

תושבי האיטי השתמשו בכל ציוד זמין על מנת לסייע בפינוי הפצועים

תושבי האיטי השתמשו בכל ציוד זמין על מנת לסייע בפינוי הפצועים

כפי שניתן לראות בתמונות הפצועים הגיעו בשלל דרכים, בין אם על משאיות של האו"ם ובין אם על אלונקות מאולתרות על גבי דלתות, בתוך מריצות ועל הגב. כל רכב זמין הפך לרכב לפינוי פצועים. לאחר יום של עבודת בית החולים נקבע שאין מה לטפל בכל הפצועים. הוחלט על יצירתו של תור פצועים וביצוע תיעדוף. למשל, אנשים עם שבר פתוח ללא טיפול יפתחו זיהום לאחר יום וימותו מהר. באמצעות טיפול אנטיביוטי בסיסי וניתוח כריתה ניתן להצילם בקלות. מנת

למרות זאת, מאמץ חשוב בטיפול בנפגעים בהאיטי היה ניסיון להימנעות ככל הניתן מכריתת גפיים. בעוד במדינות המערב כריתת גפה אינה בהכרח נכות קשה, וניתן לשרוד ולהמשיך לתפקד ללא רגל או יד בעבודה משרדית, בהאיטי היעדר גפה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. כאן עולה נקודה חשובה העוסקת במשאבים הזמינים לבי"ח על מנת לעבוד. ישראל נמצאת במרחק של אלפי ק"מ ושעות טיסה רבות, כלומר "מה שהבאת איתך זה מה שיש". כשמתגלה מחסור בציוד מסויים, אז ישנן שתי אפשרויות ריאליות. הראשונה, היא לבקש ממשלחות אחרות שאולי יש להן עודפים, או שהן לא עושות שימוש בציוד הנדרש. דוגמא לכך התממשה כשאזל מלאי הגבס לאחר 5-6 ימים של עבודת בי"ח. לאחד מאנשי המשלחת הישראלית נודע כי במרתפי שגרירות מרוקו ישנם במלאי 3,000 גבסים. שבוע לאחר מכן לבית החולים היה יותר ציוד ממה שהגיעו איתו. השנייה הינה יכולת אילתור גבוהה המאפשרת להתמודד עם מחסור במשאבים. לאחר 4 ימי פעילות נגמר המלאי של ברגי הקיבוע בהם משתמשים בפציעות אורתופדיות. במקרה זה, נסע אחד מחברי המשלחת הישראלית לעיר ומצא נפח מקומי שהצליח לייצר 200 ברגי קיבוע. לאחר שעברו סטריליזציה נעשה בהם שימוש מסיבי, ואף משלחות אחרות ביקשו להשתמש בהם.

התקשורת עם הפצועים היתה באמצעות מתורגמנים, אותם המשלחת הישראלית שכרה מתוך האוכלוסייה המקומית. אחת ההחלטות הראשונות שהתקבלו היתה על הצורך לתקשר עם המקומיים בשפתם. לאנשים שחוו אסון כה נורא, שאיבדו את משפחתכם ואת ביתם, יש צורך להסביר מה התהליך הרפואי שהם הולכים לעבור, וזאת על מנת לקבל את הסכמתם ולהפיג חלק מחששותיהם. שיקול נוף היה שמפקדי המשלחת לא רצו מצב בו יבוצע ניתוח, או כל הליך רפואי, ומספר שבועות לאחר מכן הפצוע יתבע את ישראל על כך שהוא בוצע ללא הסכמתו/הבנתו.

שני מקרים רפואיים נוספים, בהם המשלחת נתקלה, ככל הנראה לא היו מתרחשים במדינה מערבית ולכן גם היה קשה לצפות את הצורך בלטפל בהם. הראשון, תינוק בן 3 ימים שהגיע עם דמם רקטלי קשה. לאחר בדיקה מתברר כי לתינוק ישנו מחסור בויטמין K, שגורם למוות ללא טיפול. במחסור בויטמין K לא נתקלים בארץ ולכן גם המשלחת לא הביאה אספקה שלו עימה. כמענה מאולתר הוחלט על ביצוע תרומה ישירה של 15 מ"ל דם מאחד הרופאים הישראלים. תרומה זו הצילה את חיי התינוק, ו-24 שעות לאחר מכן הוא שוחרר מבית החולים.

haiti-babyמקרה שני עסק בלידה עצמה. המשלחת ביצעה 16 לידות מוצלחות, כאשר 9 מתוכן הוגדרו כמורכבות ומסוכנות, כמו למשל נשים עם רעלת ההיריון. אחד החומרים אותם צריך בלידה הוא פיטוצין, הורמון המסדיר את הצירים ומונע דמם מרחם האישה לאחר הלידה. אנשי המשלחת גילו כי הלידות בהאיטי, לעומת מדינות מערביות, מבוצעות במנזרים ולא בבתי חולים. לאחר שהצוות הבין זאת הם פנו לאחד המנזרים אשר סיפק להם את הפיצוטין. טיפול בלידות במצב כאוטי אינו טריוויאלי, אך המשלחת הישראלית החליטה לנצל יכולות שאין למשלחות האחרות. ליילד תינוקות במצב הנוראי שהתרחש מסביב שולח מסר מאוד ברור של תקווה והמשכיות.

בסה"כ, ב-12  ימי פעולתו של בי"ח הצה"לי טופלו מעל ל-1,000 פצועים, בוצעו 342 ניתוחים ו-16 לידות. לאיזור האסון בהאיטי יצאו מספר משלחות מישראל- ביניהן המשלחת הצבאית (250 אנשי צוות), משלחת מד"א וארגונים לא ממשלתיים (NGO). נוסף על אלה יצאו גם משלחות של גופים התנדבותיים שונים מישראל.

בשנים האחרונות חיל הרפואה נרתם לסייע למספר אירועי אסון רחבי היקף, בחלקים שונים בעולם- הראשון, בינואר 2010, לאחר התרחשותה של רעידת האדמה בהאיטי, השני במרץ 2011 לאחר רעידת האדמה והצונאמי ביפן, בנובמבר 2013 בעקבות הטייפון בפיליפינים, והאחרון שבהם הוא כאן ברמת הגולן כשהוא העניק טיפול רפואי לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה. כל אחד מהמקרים היה שונה לחלוטין מבחינת הטיפולים הנדרשים.

קטגוריות: כללי

השאר תגובה

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות