عربي

ready.org.il | האתר לקידום המודעות והמוכנות למצבי חירום

האתר לקידום המודעות והמוכנות לאירועי חירום ואסון בישראל

ד"ר תומר סיימון בתאריך מאי - 3 - 2018

המאמר נכתב עבור Ready.org.il ע"י ד"ר אודיה כהן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב*

בעשורים האחרונים הולכת ועולה החשיפה של האוכלוסייה האזרחית למצבי חירום ואסון. מצבים אלו גובים מהאוכלוסייה הנפגעת מחירים רבים ומגוונים, ביניהם פגיעות בנפש ובגוף, נזק כלכלי ואבדן חברתי. מצד שני, ממלאת האוכלוסייה בעתות חירום תפקיד חשוב כ"מגיבים ראשונים" (First responders). זאת, בעיקר בשעות הראשונות לאחר פרוץ המשבר, ובמצבים בהם תקופת המשבר מתארכת. מצבי חירום מאופיינים בחוסר איזון בין כמות הצרכים וכמות המשאבים הקיימים. כלומר, לעומת כמות צרכים הולכת וגדלה, כמות המשאבים (פיזיים או מנטליים) מצומצמת. מסיבה זו, ניהול נכון של מצבי חירום מסיבה זו חייב לכלול מיפוי צרכים לצד הערכה של המשאבים העומדים לרשות האוכלוסייה והעומדים בראשה.

התפקיד המכריע של האוכלוסייה המקומית בזמן חירום, הביא להבנה שחיזוק הקהילה המקומית חיוני להתמודדות נכונה עם מצבי משבר שונים. המושג חוסן קהילתי הינו מושג רב ממדי המבטא את יכולת הקהילה להתמודד עם שינויים ומצבי משבר, ואף להתאושש מהם. חוסן קהילתי נתפס בשנים האחרונות כגורם ליבה להתמודדות מיטבית בזמן חירום. תפיסה זו נפוצה במדינות רבות, ביניהן: ארה"ב, אנגליה וישראל ובמסגרות בינלאומיות, כמו ה- Sendai framework העוסקות באפחות נזקים מאסונות. החשיבות הנתפסת של חוסן קהילתי היא עצומה. והיא נמצאת במגמת עלייה. תרשים 1 מתאר את מספר התוצאות למונח: Community resilience (חוסן קהילתי) במנוע החיפוש google scholar על פני ציר הזמן.

תרשים 1 – הגרף מציג את כמות החיפושים למונח "חוסן קהילתי" באנגלית (community resilience) בגוגל. ניתן לראות עליה של כ-400% בתוך 6 שנים.

למרות החשיבות הנתפסת הרבה של החוסן הקהילתי, לא קל למדוד אותו. המרכיבים השונים של החוסן הקהילתי, ועולמות התוכן הרבים בהם הוא נידון, הקשו על יצירת מסגרת מחקרית בתחום. בספרות המקצועית מתואר חסר משמעותי של מחקרים אמפיריים העוסקים בחקר החוסן הקהילתי. כלי ה-CCRAM הוא כלי מחקר לאמידת החוסן הקהילתי שפותח ותוקף בישראל בתהליך של שיטות מחקר משולבות במשך כארבע שנים ע"י קבוצת מומחי תוכן משבעה מוסדות אקדמיים, משרדי ממשלה ומגזר שלישי. המחקר הובל על ידי פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' מולי להד, מרכז משאבים והמכללה האקדמית תל חי. הכלי הראה כי קיימים חמישה ממדים לחוסן קהילתי:

  1. יעילות קולקטיבית- תחושת חברי הקהילה שהם מסוגלים לסייע אחד לשני ולהתמודד עם מצבי משבר.
  2. ממד המנהיגות העוסק בתפקוד הרשות המוניציפאלית ותחושת האמון של התושבים כלפי המנהיגים שלהם.
  3. ממד ששייך למוכנות לחירום- מיגון פיזי לצד הידיעה של התושבים כיצד עליהם לנהוג במצבי חירום.
  4. ממד המבטא קשר למקום המגורים- תחושת הגאווה והשייכות של התושב למקום מגוריו;
  5. ואמון חברתי- מידת האמון והיחס הקיים בין תושבי המקום.

מחקרים רבים בוצעו בכלי המחקר במדינת ישראל, והוא תורגם עד כה ל 14 שפות.

אחד ממאפייני האוכלוסייה בשנים האחרונות הוא הגידול של האוכלוסייה המבוגרת באופן יחסי לכלל האוכלוסייה. תרשים 2 מתאר זאת באופן ברור. לגידול באוכלוסיית הקשישים השפעות מרובות במגוון תחומי חיים. מכיוון שכך, כאשר אנו באים לבחון את יכולת הקהילה להתמודד עם מצבי חירום, חשוב להתייחס גם לנתון זה. באופן מסורתי, נחשבת האוכלוסייה המבוגרת, לתת אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים (Sub-population with special needs). נקודת מבט זו, מאירה בעיקר את הנטל אשר מהווה האוכלוסייה המבוגרת על האוכלוסייה הכללית, ואינה בוחנת את יכולת התרומה הייחודית של אנשים אלו.

תרשים 2 – אחוז בני 65+ מקרב האוכלוסייה הכללית.

במחקרים שבוצעו ביישובים מגוונים במדינת ישראל, ובדקו את רמת החוסן הקהילתי באמצעות כלי ה-CCRAM שהוזכר, נבדקו גם רמת ציוני החוסן בהתייחס לגיל. באופן עקבי נמצא, כי בניגוד לתפיסה המסורתית המייחסת לאוכלוסייה המבוגרת דלדול משאבים, קיים קשר חיובי בין גיל המשיבים לבין רמת החוסן הקהילתי שלהם. כלומר, ככל שעולה הגיל, כך עולים גם ציוני החוסן הקהילתי. ממצא זה עלה בקרב כלל האוכלוסיות של המחקר: אצל תושבי ערים גדולות ותושבי יישובים קטנים, בקרב נשים וגברים וגם אצל אנשים בריאים, ואצל אלו הסובלים מבעיה בריאותית. תרשים 3 מתאר את ציוני החוסן הקהילתי בהתאמה לגיל המשיבים. יתרה מכך, כאשר תיקננו את התוצאות לגורמים בריאותיים, המשיך לעלות ציון החוסן גם מעבר לגיל 75. בחינה מדוקדקת של ציון גורמי החוסן בהתאמה לגילאי המשיבים, הראתה כי הגורם: קשר למקום המגורים נמצא במגמת עליה עם הגיל, אולם המרכיבים האחרים ובעיקר מרכיב המוכנות לחירום, נמצאים בירידה מעבר לגיל 75.

תרשים 3- מתאר את ציוני החוסן הקהילתי בהתאמה לגיל המשיבים. ניתן לראות כי ישנה עליה מגיל 55 ומעלה, כשהשיא הוא בגיל 72.

למרות הממצאים המפתיעים, כאשר מסתכלים בספרות המקצועית, ניתן לראות עליה גם במדדים אחרים בגיל המבוגר. לדוגמא, עקומת האושר היא בעלת צורת האות האנגלית U- המלמדת על עליה במדד האושר כאשר עולה גיל המשיבים. חוקרים מייחסים זאת לגורמים רגשיים וקוגנטיביים, כמו: ניסיון חיים, התמודדות עבר עם מצבי חיים מגוונים, פניות נפשית ופרופורציות שגובשו במהלך החיים.

לעניין החוסן הקהילתי ומוכנות הקהילה למצבי חירום, אני רוצה להציע בחינה מחודשת של תפיסת האוכלוסייה המבוגרת החיה בתוך הקהילה הכללית. העקביות שנמצאה בציוני החוסן הקהילתי בקרב משיבים מבוגרים מלמדת כי ממצא זה מהימן. לצד החשיבות הרבה לספק לאוכלוסייה המבוגרת את הצרכים הייחודיים לה (גם בנושא מוכנות לחירום), חשוב להבין כי אוכלוסיית הקשישים עשויה להוות משאב משמעותי לקהילה. כקובעי מדיניות אנו צריכים להיערך למצב בו חסר במשאבים יהיה מוקצן לעומת העלייה הפתאומית בצרכים. במצב זה לא ניתן להתעלם ממאגר חשוב זה, ויש לטפח אותו בצורה מושכלת.

חוסן קהילתי מהווה מתווה בין זמני שיגרה לזמני חירום. למרות שהחוסן הקהילתי נידון לרוב בהקשר של משברים, הרי שפיתוח החוסן בזמן רגיעה, מעשיר ומפתח את חיי הקהילה ומסייע לה להתמודד עם שינויים. לצד מיפוי צרכים מדוקדק, שילוב האוכלוסייה המבוגרת בתפיסה הכוללת של הנהגת היישוב ובתכניות בפעולה באופן שוטף, פותח פתח לתרומה הדדית של האוכלוסייה הבוגרת והאוכלוסייה הכללית. ברוח זו אני מציעה למנהיגות ברמה הלאומית והמקומית לבחון כיצד ניתן לשלב את האוכלוסייה המבוגרת ביוזמות שיביאו למיצוי הכוחות שלהם ולתרומה רבה לחברה. תפיסה זו כבר מבוצעת בפועל במספר רשויות, רובן כיוזמות מקומיות ויש להרחיבן למדיניות כוללת. אני קוראת כאן להעמיק את החשיבה בנושא משום שתוצאותיה חשובות לחיי שגרה, אבל היא עשויה להיות קריטית לניהול מוצלח של מצבי חירום. צריך לזכור כי השונות באוכלוסייה הבוגרת מבטא רב גוניות באוכלוסייה הכללית עצמה, ולכן נכון להשקיע מחשבה יצירתית בשילוב הקשישים בפרויקטים רבים שונים זה מזה באופיים.

האחריות על נושא זה אינה רק מנת חלקה של ההנהגה. לכל אחד מאתנו הזכות והחובה להסתכל בסביבה הקרובה לנו ולבחון מי הם האנשים בני הגיל השלישי הסמוכים לנו. האם נוכל לראות בהם נדבך חשוב בחברה שאנו בונים? האם נוכל לצד הדאגה לצרכיהם הייחודיים להסתכל עליהם גם כמקור כח? כולנו נרוויח מכך!

 

ד"ר אודיה כהן (odeyac@bgu.ac.il) היא חברת סגל במחלקה לסיעוד וראש התואר השני ברפואת חירום- מוכנות ומענה למצבי חירום ואסון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. התואר השני עוסק בלמידה וחקר של היבטים מגוונים של מצבי חירום, ביניהם חקר החוסן הקהילתי. התכנית מיועדת לאלו המבקשים להרחיב את ידיעותיהם וכישוריהם להפעלה וניהול של ארגונים בשגרה ובחירום, למגלים עניין בחקר תחום זה ולדרג הבכיר העוסק במענה לאירועי חירום. לתיאום פגישת ייעוץ ולמידע נוסף על התואר השני, ניתן לפנות לגב' מיטל וקנין, 6428430 08, meitalva@bgu.ac.il, ודרך הקישור כאן.

 

*מאמר זה מבוסס על פרסומים מדעיים שפורסמו בספרות המקצועית. ביניהם:

Cohen, O., Geva, D., Lahad, M., Bolotin, A., Leykin, D., Goldberg, A., & Aharonson-Daniel, L. (2016). Community Resilience throughout the Lifespan–The Potential Contribution of Healthy Elders. PLoS one, 11(2), e014812.‏

Cohen, O., ·Leykin, M., · Goldberg, A., Lahad, M., & Aharonson-Daniel, L. (2017) The ageing population during emergencies- vulnerable population or community resource? Paper accepted to present at World Congress on Disaster and Emergency Medicine (WADEM). Toronto, Canada.

קטגוריות: כללי

השאר תגובה

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות