عربي

ready.org.il | האתר לקידום המודעות והמוכנות למצבי חירום

האתר לקידום המודעות והמוכנות לאירועי חירום ואסון בישראל

קיימים סוגים רבים של אסונות ומקרי חירום. ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות: קבוצת האסונות הטבעיים, המתרחשים בקרבת אדם ומסכנים אותו, והמבנים והתשתיות באזור. אסונות אלה מתרחשים בעקבות תנאים, תהליכים ותופעות גיאולוגיים, סייסמיים, הידרולוגיים או מטאורולוגיים בסביבה. אסונות טבעיים כוללים, בין היתר, רעידות אדמה, התפרצויות וולקניות, צונאמי, הצפות ומפולות. הקבוצה השנייה היא אסונות לא-טבעיים, שהם תוצאה ישירה של פעולת האדם – מכוונת או לא. אסונות לא-טבעיים כוללים פעולות טרור, תקלות בכורים גרעיניים, חומרים כימיים וביולוגיים, מלחמות ופנדמיה.

האסונות בשתי הקבוצות יכולים להתרחש מייד, וללא כל אזהרה. למשל, רעידת אדמה או פיגוע טרור, או לחלופין להתהוות ולהיבנות לאט ובהדרגה באופן המאפשר זמן מסוים להתכוננות, כמו הוריקן וצונאמי.

אסונות אינם מוגבלים למקום מסוים, ויכולים להיעלם באותה המהירות שבה הופיעו. לפיכך, הניהול חיוני כדי לתכנן את המענה באופן אופטימלי. הבעיה העיקרית באסונות היא חוסר האיזון בין כמות המשאבים הזמינה לבין כמות המשאבים הנדרשת לצורך הטיפול והמענה לאסון. לכן, ישנה חשיבות בשיתוף פעולה בין גורמי הממשלה, ארגונים פרטיים והקהילה, שייתן מענה בכל שלבי ניהול האסון, בזמן הקצר ביותר. מכאן נובעת חשיבותה המרכזית של בניית תוכנית מוכנות לאסונות ברמות השונות (מדינה, שלטון מקומי, תעשייה, קהילה, ועד לרמת משק הבית הפרטי). בכל רמה יש להביא בחשבון את רמת הפגיעוּת (Vulnerability) של האזור, המגדירה את רמת חשיפתו לאסון בגלל צורת בנייתו או הקרבה לאזורי סכנה. המונח "פגיעות" כולל תחומים רבים, ביניהם, צפיפות האוכלוסין, המצב הכלכלי והפוליטי, רמת הבנייה ותקניה, וכמובן, קרבה לגורמי סיכון.

הסכנה (Hazard) של אסון או אירוע חירום מבטאת את הפוטנציאל להתרחשותו עם תוצאות שליליות. כדי לבצע ניהול סיכונים טוב יש לזהות את האיומים, לחשב את ההסתברות להתרחשותם, להעריך את רמת הפגיעה והנזק שיהיו אם יתממש, וכן לנסות ולבצע מהלכים שיקטינו את רמת הסיכון והנזק. סט הפעולות הנעשות לפני התרחשות אסון במטרה לצמצם את היקפו ולהקטין את נזקיו מכונה "איפחות" (Mitigation). פעולות האיפחות כוללות גם פעולות פיסיות-הנדסיות, כמו בניית סכרים למניעת הצפות, וגם פעולות לא-פיסיות, כמו שינוי תקני בנייה ובניית תוכנית להעלאת המודעות של האוכלוסייה. כלומר, ישנו מכלול של פעולות שיש לעשותן לפני האסון, כדי להעלות את רמת המוכנות (Preparedness). פעולות אלה יאפשרו לממשלה או לארגון לנהל טוב יותר את האירוע, לחלק תחומי אחריות ולנתב את המשאבים הנדרשים. זהו תחום אחריותה של הלוגיסטיקה, שהיא תחום חשוב ביותר בניהול אסונות, ועיקרה הוא המוכנות והיכולת לשנע משאבים בצורה היעילה ביותר למקום שבו הם דרושים.

בשל ההבדלים בין האסונות והעלות הגבוהה הכרוכה בהתכוננות לתסריטים השונים, נבנתה בארה"ב שיטת ה-All Hazards. שיטה זו מתבססת על כך שאין יכולת להתכונן לכלל האסונות בכל התסריטים, בשל מספרם הרב של הנושאים שיש להיות מוכנים אליהם. לכן, נגדיר מהו המכנה המשותף הרחב ביותר של כל האירועים, ובעזרתו ועל בסיסו תיבנה תוכנית המוכנות. מהתוכנית הכללית יהיה אפשר לגזור "גרסאות" ממוקדות לאסונות שונים, עם הרחבות של הנושאים השונים.

בפרק זה תוכלו לקרוא סקירה קצרה על האסונות ואירועי החירום היכולים והצפויים להתרחש בישראל:

  1. רעידת אדמה
  2. שטפונות
  3. גלישות קרקע
  4. אירוע טוקסיקולוגי המוני (אט"ה)
  5. צונאמי
  6. סייבר-טרור (Cyber-terrorism)
  7. התפרצות וולקאנית
  8. פעולת טרור
  9. תקלה בכור גרעיני

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות