ארץ ישראל היתה מיושבת לאורך תקופה ארוכה מאוד. ישנן עדויות ארכיאולוגיות המראות על יישובים החל ב-8000 לפני הספירה. עם התפתחות הכתב וראשיתה של ההיסטוריה ניתן למצוא עדויות ותיאורים כתובים של תופעות טבע, שבתקופת התרחשותן האנשים לא הבינו את מקורן וייחסו להן משמעויות מיסטיות ודתיות. ללא קשר למשמעות שהאנשים בתקופות אלה ייחסו, אנחנו היום יכולים לקבל איזכורים ותיאורים של רעידות אדמה שהתרחשו בארץ ישראל. התיאורים שנכתבו לעתים מספרים על הנזקים והמראות, אך כמובן לא ניתן לדעת מה היתה עוצמתה הפיסיקלית של הרעידה עצמה. ניתן להניח כי הרעידות התרחשו לאורך השבר הסורי-אפריקאי שלצידו ארץ ישראל שוכנת.

ניתוח ובניית הסיפור של רעידת האדמה נעשה ע"י עבודה משולבת של הארכיאולוגים, היסטוריונים וכן גיאולוגים. דוגמא טובה לעבודה משולבת זו ניתן למצוא באתר הארכיאולוגי "מצד עתרת" הנמצא צמוד לגשר בנות יעקב.

בספר מלכים א' ניתן למצוא תיאור ראשון של רעידת אדמה (רעש אדמה): "והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה'.ואחרי הרוח רעש, לא ברעש ה'. ואחרי הרעש אש, לא באש ה'. ואחר האש קול דממה דקה". מלכים א', יט', יא'-יב'.

בספר יחזקאל מתוארת רעידת אדמה אשר תתרחש בעתיד בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אם-לֹא ביום ההוא, יהיה רעש גדול על אדמת ישראל…ורעשו מפני דגי הים…ונהרסו ההרים, ונפלו המדרגות, וכל-חומה, לארץ תִפול" (יחזקאל ל"ח י"ח-כ').

לאחר מכן, בספר זכריה ניתן למצוא תיאור מדוייק יותר של רעידת אדמה: ".. ונבקע הר זיתים מחציו מזרחה וימה,גיא גדולה מאוד, ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה? והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, חציים אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון בקיץ ובחורף יהיה". זכריה יד', ג'-ח'.

תיעוד מאוחר יותר, משנת 31 לפני הספירה, של יוסף בן-מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים נותן תיאור של רעידת אדמה עם היקף נזקים גדול וכ-30,000 הרוגים: "… בשנת שבע למלכות הורדוס, והיה רעש בארץ היהודים שכמוהו לא נראה מעולם, והרעש גרם להרג רב בבהמות הארץ. גם כשלוש ריבואות אנשים נהרגו תחת מפולת הבתים, ואילו הצבא שחנה תחת כיפת הרקיע לא ניזק כלל באסון".

את התיאור שניתן ע"י יוסף בן-מתתיהו ניתן כבר לתארך במדוייק, בעזרת עדויות ארכיאולוגיות והצלבות היסטוריות. מעניין לראות את הדגש שהוא נותן על אי היפגעות הצבא עקב חנייתו בשטח פתוח והרחק ממבנים.

עם התקדמות ההיסטוריה ניתן לקבל תיאורים טובים יותר וכן לבצע תיארוכים מדוייקים יותר של האירועים עצמם והיקף הנזקים, וע"י לנסות לבצע הערכה מושכלת של עוצמתה הפיסיקלית וכן לנסות ולמקם את מוקד הרעידה. הטבלה הבאה מציגה את רשימת רעידות האדמה שהתרחשו באיזורינו באלף השנים האחרונות:

historicalEQs

רעידה עוצמתית התרחשה ב-18/1/749 בה העיר בית שאן הוחרבה לחלוטין. במקרה זה ישנן עדויות רבות ממדינות ועמים ששכנים שתיארו גם הם את הרעידה ונזקיה. המפה הבאה משרטטת את התחום המורגש של הרעידה:

מפת היקף ותפרוסת נזקים

המספרים הרומיים מציינים את עוצמת הרעידה על פי סולם מרקאלי, המתאר את עוצמת והיקף הנזק הפיזי הנצפה. ככל שהמספר גבוה יותר הנזק מקיף יותר (X מתאר נזק והרס קיצוניים). על העדויות בלבד ניתן לשער כי איזור השבירה היה קרוב לאיזור בו היה נזק מירבי.

ב-14/1/1546 התרחשה רעידת אדמה בבקעת הירדן, במגניטודה מעל 6, שגרמה למאות הרוגים בערים שכם, יריחו, ירושלים, חברון, עזה, רמלה ויפו. בנמל יפו אף פגע גל צונאמי בעקבות אותה הרעידה.

רעידת אדמה נוספת התרחשה ב-30/10/1759 בבקעת הלבנון, במגניטודה של מעל 6.5, וגרמה למותם של למעלה מ-3,000 בני אדם. יישובים רבים נפגעו ברחבי הגליל, לבנון ואף באיזור דמשק. בעכו פגעו גלי גיאות של 2.5 מטר מעל בתי המגורים (תזכרו שעכו מוגבהת וחלקה אף מוגן בחומה).

במעבר לתקופות מודרניות יותר, ב-1/1/1837 התחוללה רעידת אדמה חזקה עם מעל ל-7,000 הרוגים וכן הריסתן של הערים טבריה וצפת. כמו כן, נפגעו הערים שכם, עכו, מצרת וצור. מעריכים כי עוצמת הרעידה היתה כ-6.7 בסולם ריכטר. 90 שנה לאחר מכן, ב-11/7/1927, התרחשה רעידה חזקה נוספת במגניטודה של 6.2 בסולם ריכטר, כשמוקד הרעידה היה בצפון ים המלח. ברעידה זו נהרגו 500 אנשים וכ-700 נפצעו.

במפה הבאה ניתן לראות את כלל רעידות האדמה אשר יתרחשו באיזור ישראל מ-1900-1999:

מפת רעידות אדמה באיזור ישראל 1900-1999
מפת רעידות אדמה באיזור ישראל 1900-1999 (נלקח מדו"ח מבקר המדינה 51 ב')

כיום, אחת ההנחות היא כי בכל 100 שנה לערך מתרחשת רעידת אדמה חזקה באיזור ישראל, לאורך השבר הסורי-אפריקאי. הנחה זו מבוססת בעיקרה על שתי הרעידות האחרונות (1837 ו-1927) וכן על הרעידה שהתרחשה ב-1759. חשוב להבין כי אין כל דרך לדעת מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה וכי הפרש השנים בין רעידה לרעידה הוא אקראי ולא ניתן לחיזוי מדוייק.

רעידת אדמה חזקה יחסית, במגניטודה של 6.2, התרחשה באיזורנו בשנת 1995, כאשר המוקד שלה היה כ-110 ק"מ דרומית לאילת. בעיר אילת עצמה נפערו סדקים בחופים ובכבישים וכן כ-104 מבנים ניזוקו. במדינות השכנות היה נזק גדול יותר: בנואיבה שבסיני קרס לחלוטין מלון ברקודה והרג ארבעה מאורחיו, בקהיר קרס צריח של מסגד, ובירדן נבקעו סדקים בקירות של מבנים רבים.

בעקבות רעידת האדמה פגע גל צונאמי קטן בחופי סיני ושטף מספר צריפים ואוהלים. בתמונה ניתן לראות פס בהיר שהשאיר הצונאמי לאחר פגיעתו בחוף:

פגיעת צונאמי בחופי סיני
פגיעת צונאמי בחופי סיני

ההיסטוריה יכולה ללמד אותנו רבות על היקף נזקים וההתפלגות והתפוצה שלהם במרחב. כיום בישראל ישנו תקן בנייה המתחשב במספר פרמטרים (כמו המרחק מהשבר) ובמידה והבניין עומד בו אז הסיכון לפגיעה נמוך יותר.

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות