עדכון  (אוקטובר 2012) בתחילת השנה עודכן תרחיש (מסגרת) הייחוס הלאומי לאור מחקרים חדשים ועבודה רבה שבוצעה. היקף הנפגעים והנזקים עודכן, וניתן לראות את עיקרי ההבדלים בטבלה המצורפת למטה. כפי שניתן לראות כמות ההרוגים הופחתה, כמו גם כמות הפצועים הקלים והמפונים. היקף הנזק למבנים עודכן כלפי מעלה, ונוספה קטגוריה חדשה של "לכודים" המייצגת בני אדם הנמצאים מתחת להריסות מבנים.

בשנת 2004 הוצג לממשלה מסמך המתאר את תרחיש הייחוס לרעידת אדמה. מסמך זה הוכן ע"י ועדת ההיגוי הלאומית להיערכות לרעידת אדמה בישראל. התרחיש המוצג במסמך מהווה את התסריט על פיו מדינת ישראל בונה את התכנון וההיערכות שלה על מנת להתמודד.

התרחיש עצמו מתחיל כאשר מתחוללת רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר בעמק בית שאן. תרחיש זה נחשב "חמור-סביר", ונבחר כתרחיש לא קיצוני מידי או מתון מידי.

הדו"ח מתייחס לארבעה פרמטרים חשובים שלגביהם ישנה אי-ודאות:

1. עוצמת הרעידה

2. המקום בה תתרחש הרעידה

3. תוצאות הרעידה

4. מתי תתרחש הרעידה

קשה לאמוד את עוצמת והיקף הנזקים שרעידת אדמה חזקה תגרום, אך ישנם שני פרמטרים המשפיעים ישירות על הנזק: מאפייני הבנייה (חומרים, תקנים וכו') באיזור הנפגע וכן מאפייני הקרקע.

למועד הרעידה ישנה גם כן השפעה גדולה על תוצאותיה. הרעידה יכולה להתרחש בלילה כאשר רוב האנשים נמצאים בביתם, או ביום כאשר האנשים נמצאים בעבודה, בבית-ספר וכד'. התקופה בשנה גם היא יכולה להשפיע משמעותית על תוצאות הרעידה, האם היא תתרחש בשיא החורף או בשיא החום של הקיץ.

הדו"ח מפרט את מתודולגיית בניית התרחיש וחלוקתו לשלוש רמות:

1. המתאר הסייסמולוגי (איזה שבר פעל, כמות האנרגיה שהשתחררה וכן ה-after shocks)

2. מתאר ההרס הפיסי-מערכתי (הרוגים, פצועים, עקורים/מפונים, בתים שנהרסו, תשתיות שנפגעו, פגיעה במוסדות שלטון וכו')

3. רמת הנזק הענפית (תיאור הפגיעה והנזק לכל רשות ורשות)

בטבלה הבאה יוצגו תיאור וכמות הנזק כתוצאה מרעידת האדמה:
תרחיש הייחוס הלאומי (מעודכן) - טבלת נזקים פיזיים ובנפש

תרחיש הייחוס הלאומי (מעודכן) – טבלת נזקים פיזיים ובנפש. בנוסף, עפ"י התרחיש המעודכן יהיו 9,000 לכודים מתחת להריסות שגורלם תלוי במהירות ההגעה אליהם וחילוצם.

המפה מציגה את התפלגות ההרוגים כתלות במרחק ממוקד הרעידה:
התפלגות הרוגים על פי מרחק ממוקד הרעידה

התפלגות הרוגים על פי מרחק ממוקד הרעידה

הרשויות המקומיות כגוף שלטוני עלולות להיפגע אף הן מהרעידה. אפשרות אחת שהרשות נפגעה חלקית אך נדרש סיוע כדי להפעילה. אפשרות נוספת היא כי הרשות הפסיקה לתפקד לחלוטין וישנו צורך בגוף שלטוני זמני אחר.

לאחר רעידת אדמה חזקה ישנה סבירות גבוהה שעל פיה עובדים כי אחוז ניכר מבעלי התפקידים לא יתייצבו לעבודתם, וזאת מפאת מספר סיבות:

1. העובדים נהרגו או נפגעו כתוצאה מרעידת האדמה

2. בני המשפחות של העובדים נעדרים והם עסוקים בחיפושים אחריהם

3. בני משפחות שנפגעו וחולצו והעובדים נמצאים לידם בשביל לעזור

4. בני משפחה שנפגעו ופונו לבתי חולים מרוחקים והעובדים התפנו יחד עימם

בתרחיש הייחוס לקחו בחשבון כי 25% מבעלי התפקידים ברדיום של 50 ק"מ ממוקד הרעידה לא יתייצבו לעבודתם.

תשתיות ומתקני בריאות ייפגעו אף הם במהלך הרעידה. פגיעה כזו תוריד את היכולת לספק שירותי רפואה לנפגעים, הן בשטח והן בבית החולים/מרפאה.

הרשימה הבאה מציגה את תמונת הפגיעה במערכת הבריאות בישראל:

נזק לתשתיות ומתקני בריאות

תשתיות נוספות שייפגעו הן תשתיות המים (פריצת צנרת, מיכלי מים, קידוחי מים, תשתיות השאיבה של המוביל הארצי וכו'). כמו כן, בתרחיש המלא ישנה התייחסות לפגיעה בתשתיות החינוך, הדלק והגז, חשמל, תחבורה יבשתית (כבישים, מסילות רכבת וגשרים), תחבורה ימית (נמלים),  תחבורה אווירית, תקשורת, ביוב וטיהור שפכים, תחום המזון, מוסדות ומבני ציבור, עסקים ומפעלים וחקלאות.

בכדי לקרוא את המסמך המלא של התרחיש ניתן להקיש כאן.

* הטבלה, המפה והרשימה הוצאו מתוך תרחיש הייחוס

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות