אירוע חירום (Emergency) – מצב הנוצר כתוצאה מאירוע הדורש מענה, תגובה והתערבות מיידיים.

אירוע חלב"ג – מצב חירום הנוצר עקב פעולת טרור או התקפה באמצעות מטוס או טילי קרקע-קרקע הגורמת לפיזור חומרי לחימה ביולוגיים (ע"ע חלב"ג) הגורמים לתחלואה קשה ומוות.

אמפליטודה של רעידת אדמה – ההפרעה המקסימלית, או המרחק מקו האפס. על הסייסמוגרמה הקו האופקי הוא שטוח עד אשר ישנה הפרעת (תנודת) קרקע הנקלטת כגל. האמפליטודה של גל סייסמי היא כמות התנודות של הקרקע כלפי מעלה או מטה. האמפליטודה הינה חצי המרחק בין השיא החיובי לשיא השלילי של אורך גל אחד.אמפליטודה של רעידת אדמה

כמו כן האמפליטודה תלויה במספר גורמים:

  1. עוצמת הרעידה
  2. כיוון הגעת הגלים ברגע הגעתם לסייסמומטר
  3. התווך (סוג הקרקע והסלעים) דרכם עברו הגלים. קרקע רכה (כמו חול) יכולה להגביר גלים שהיו קטנים במעברם דרך סלע קשיח.

אסון (Disaster) –

(1) אירוע טבעי או מעשה ידי אדם הגורם לתוצאות שליליות על אנשים, תשתיות והסביבה ואשר יוצר חוסר איזון בין הצרכים הנדרשים למענה והמשאבים הזמינים.

(2) אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או שטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות אירוע מחמת טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים (חומ"ס), אירוע כימי/ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פח"ע.

אסון המוני – אירוע שמקורו באסון טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת, הגורם לפגיעה בנפש או ברכוש בהיקף המחייב מענה לאומי.

אפיצנטר – הנקודה על פני השטח הנמצאת בדיוק מעל מוקד הרעידה.

גזרת סיכון – איזור הכוללל את המוקד ואיזור הסיכון במורד הרוח. באיזור זה ריכוז החומר הרעיל יכול לגרום לפגיעה באוכלוסיה ללא מיגון ובאוכלוסיה ממוגנת השוהה בו.

גל סייסמי – גל אלסטי המיוצר ע"י דחף כמו רעידת אדמה או פיצוץ. גלים סייסמיים יכולים לנוע דרך פנים כדור הארץ (גלי P ו-S, שהם הגלים המהירים) או לאורך ובקרבת פני השטח (גלי Rayleigh ו-Love). גלים סייסמיים נעים במהירות של מספר ק"מ בשנייה. למרות היותם גלי קול הנעים בתת-הקרקע תדירותם נמוכה מסף השמיעה של בני אדם.

הצפה (גשם ישיר) – מצב בו יורדות כמויות משקעים גדולות יותר מאשר יכולת הניקוז במקום מסויים. הצפה מתרחשת בעיקר באיזורים בעלי טופוגרפיה מתונה (מישור) ובדרך כלל בסביבה עירונית.

התגוננות אזרחית – האמצעים הנקוטים לשם התגוננות מפני כל התקפה או סכנת התקפה על האוכלוסיה האזרחית, או לשם צמצום תוצאותיה של התקפה כזאת, להוציא אמצעי לחימה שלא להגנה עצמית.

ויסות שיניוני – ביצוע ויסות וחלוקה של פצועים לבתי חולים שונים, על מנת למנוע לחצים מיותרים על בית חולים מסויים. פיקוד העורף, בעזרת החמ"ל שלו, אחראי על ביצוע ויסות שניוני באירועי חירום ואסון.

חומר מסוכן – למושג זה קיימות שלוש הגדרות שונות, עפ"י שלושה חוקים נפרדים:

(1) חוק שירותי הובלה – חומר דליק, לקיח, נפיץ, רעיל, מחמצן, מאכל, מדבק או רדיואקטיבי, או גז דחוס או מונזל, וכן כל חומר אחר שבהובלתו הוא עלול להיות מסוכן לבריאות האדם.

(1) חוק החומרים המסוכנים – רעל או כימיקל מזיק; מן החומרים המפורטים בתוספות לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993.

(3) חוק ההתגוננות האזרחית – חומר ששר הביטחון הכריז עליו בצו, כי הוא חומר מסוכן, כיוון שיש בפיזורו כדי לסכן חיי אדם או בריאותו או לגרום נזק לרכוש.

חומרים מסוכנים –חומרים העלולים לגרום נזק לחיים או לבריאות, לרכוש או לסביבה והנמנים עם אחת או יותר מהקבוצות המפורטות להלן:

(1) חומרים קורוזיביים- חומרים הגורמים הרס של רקמות ביולוגיות במקרה של מגע ישיר בעור או בעיניים ובשאיפת האדים למערכת הנשימה. חומרים אלה תוקפים בדרך כלל גם מתכות וכתוצאה מהריאקציה משתחרר מימן (גז דליק/נפיץ).

(2) חומרים מחמצנים- חומרים פעילים, התוקפים חומרים אחרים תוך מסירת יון חמצן או שינוי במספר החמצן של החומרים המגיבים. תגובתם עם חומרים אחרים עלולה להיות אקסותרמית (יוצרת חום) ויכולה לעורר בעירה והתפתחות שריפה (כשמתקיים מגע עם חומרים דליקים) או נזק לרקמות ביולוגיות.

(3) חומרים רעילים- חומרים, הגורמים נזק לבריאות גם בכמויות קטנות.

(4) חומרים דליקים- חומרים נדיפים, שאדיהם ניצתים בקלות באוויר במגע עם גורם הצתה או חום וכן חומרים מוצקים או גזים שמתלקחים במגע עם מקור חום או עקב תגובה עם מים או אוויר.

טראומה (Trauma) – למונח זה ישנם שני פירושים, הראשון מתחום הרפואה והשני מתחום בריאות הנפש:

(1) פציעה מגורם חיצוני הפוגע ברקמות הרכות או הקשות של הגוף. ישנם ארבעה סוגי פציעת טראומה (חודרת, הדף, כוויה וחבלה קהה).

(2) אירוע לא צפוי עם אפיון אובייקטיבי שמהווה סכנה מוחשית על חיי האדם או חיי הסובבים אותו. מצב שבו נדרש להתמודד עם חוסר וודאות, פאניקה, חוסר אונים וחוסר שליטה.

כיוון הרוח – מונח המייצג את הכיוון ממנו נושבת הרוח ומיוצג ע"י אזימוט שנמדד במעלות (0-359 מעלות) עם כיוון השעון. 0 מעלות – צפון, 180 מעלות – דרום. לדוגמא, רוח דרומית הינה רוח הנושבת מכיוון דרום לכיוון צפון והאזימוט שלה הוא 180 מעלות.  מונח זה חשוב באירועי אב"כ בהם לרוח ולכיוונה יש חשיבות עליונה בכיוון פיזור החומר.

לכוד – אדם הנמצא תחת הריסות ושאינו יכול לחלץ עצמו מהן בכוחות עצמו.

מב"ר בפועל – שטח המב"ר (ע"ע) בו מבוצעות פעולות חילוץ הנפגעים השוכבים, ההכלה והטיהור של המוקד והשטח.

מדיניות ההתגוננות – סדרת עקרונות וקווים מנחים של פיקוד העורף בנוגע לאמצעים שיש לנקוט בהם מפני התקפה או סכנה להתקפה על האוכלוסיה האזרחית. המדיניות היא משתנה עפ"י סקטורים שונים (מוסדות חינוך, מפעלים, מבוגרים וכו') ועפ"י גיאוגרפיה (מיקום ומרחק). מרכיבי המדיניות נקבעים עפ"י האיומים, אמצעי ההתרעה (סנסורים וצופרים), אמצעי המיגון (מיגון אישי ופיזי) והאוכלוסיה (התנהגות ויכולת אישית). למדיניות ישנן ארבע דרגות: שגרה, מקלה, ביניים ומחמירה.

מוקד רעידת אדמה – המקום בו החלה רעידת האדמה. נמצא בתת הקרקע על העתק קיים או העתק חדש שנוצר בעת הרעידה. מכונה גם פוקוס או היפוצנטר (Hypocenter). המקום על פני השטח מעל המוקד נקרא אפיצנטר (Epicenter).

מחסה – מקום שאינו מקלט ושנועד לשמש כמחסה ארעי לציבור בשעת התקפה.

מיון רפואי (טריאז' Triage) – תהליך מיון של פצועים על פי חומרת פציעתם. הדיוק של הטריאג' משפיע ישירות על התוצאה של הפציעה. טריאז' לא נכון ומקל לסוג הפציעה ולחומרתה (Under-triage) יכול לסכן את חיי הפצוע, ומצד ביצוע טריאז' מחמיר (Over-triage) של הפצוע יכול לגרור בזבוז משאבים.

מעגל חיצוני – כלל המרחב שמעבר למעגל הפנימי אשר מושפע מהאירוע ובו מתקיימות פעולות תמיכה במעגל הפנימי וכן פינוי נפגעים, ניטור מתמשך לשלילת סכנה ושטיפת הכוחות.

מערכת אוורור וסינון – מערכת אשר פועלת בשני מצבים: מצב סינון בו האוויר עובר דרך הסמנן ומצב אוורור בו האוויר עובר דרך מעקף ולא נכנס למסנן.

מערכת סינון דירתית – מערכת שבה אין אפשרות פעולה דרך מעקף. בעת הפעלת המערכת האוויר מוזרם דרך המסנן. מערכות אלה הן מערכות ביתיות בלבד.

מצב חירום לאומי – מצב חירום חריג בו מצוייה מדינת ישראל עקב מלחמה, עימות מזויין או אירוע אסון המוני (שאינו נובע ממצב חירום רדיולוגי).

מצב חירום רדיולוגי (גרעיני) – מצב הנגרם על ידי תקרית בכור או במתקן אחר שכתוצאה ממנה עלול מספר משמעותי של עובדים או אנשים מן הציבור להיחשף לקרינה, ושכתוצאה מכך עשויות להידרש פעולות הגנה.

מצב מיוחד בעורף – מצב משפטי הנקבע עפ"י חוק אשר מוכרז ע"י הדרג המדיני בעת קיומה של התקפה על האוכלוסיה האזרחית או אפשרות לקיומה של התקפה מעין זו. זהו המצב המשפטי המרכזי אליו נערך פיקוד העורף בהיותו מצב מלחמתי. על ראש הג"א ומפקדי המחוזות מוטלת האחריות לארגן ולנהל את ההתגוננות האזרחית במרחבם. "תקופת קרבות" ו"מצב הכן" בוטלו ואוחדו לתוך הגדרה זו.

מקלט – מבנה או חלק ממבנה אשר בנוי מעטפת בטון ובו מותקנים פרטי מסגרות מגן האטומים לגזים, ונבנים עפ"י קובץ תקנות 5289. רוב המקלטים נבנים מתחת לפני הקרקע.

מרכז טראומה (Trauma Center) – בתי-חולים מחולקים למספר רמות בהתאם ליכולות הטיפול בטראומה שלהם. בארה"ב ישנן ארבע רמות ובארץ החלוקה הפורמלית כוללת שתי רמות:

(1) מרכז על לטראומה (בארה"ב – level 1 trauma center) בי"ח שיכול לתת מענה לכל סוג פציעה 24/7. יש שישה מרכזים כאלה בארץ (רמב"ם, סורוקה, הדסה, שיבא, איכילוב ובילינסון).

(2) מרכז טראומה אזורי (דומה ל-level 2). אין לו את כל המחלקות לתת טיפול לכל פצוע ומכל סוג (אין נוירוכירורגיה, כוויות ומחלקות נוספות).

פאראמדיק – מומחה ברפואת חירום טרום אשפוזית. ההכשרה נעשית במסגרת מד"א או תואר ראשון ברפואת חירום. פאראמדיקים מורשים בישראל לבצע פעולות מצילות חיים כגון: מתן תרופות לווריד, שוק חשמלי, הרדמה והנשמה פולשנית.

פגיעה בתשתיות – אירוע טרור, מלחמה או אסון טבע שתוצאתו היא פגיעה בתשתיות מים, אנרגיה או דרכים הגורמת לשיבוש משמעותי בסדרי החיים ובאספקת שירותים חיוניים לאוכלוסייה ו/או למפעלים חיוניים.

פיגוע חבלני – מעשה טרור של גורמים עוינים הפועלים על רקע לאומני, דתי או רעיוני תוך שימוש באמצעי לחימה כדי לפגוע בנפש או כדי לגרום נזק לרכוש.

פיקוד ושליטה (פו"ש) – פיקוד על הכוחות הכפופים והפעלתם באמצעות מתן פקודות והוראות ברורות, שתכליתן מילוי המשימה, השגת המטרה וכן תיאום ופיקוח. עבודת הפו"ש נועדה לשלב את כל מרכיבי המשנה בארגון, ליצור מערכות מתואמות ויציבות למיצוי עוצמת הכוח לשם השגת המטרה המשותפת באירוע.

ציוד מיגון אישי – אירועי חומרים מסוכנים (ע"ע חומ"ס, אט"ה) או אירועים רדיולוגיים יוצרים אתגר ייחודי המחייב את צוותי החירום ללבוש ציוד מיגון אישי מיוחד בשל העובדה שהזירה, הנפגעים והציוד עלולים להיות מזוהמים. ישנן שלוש רמות מיגון:

(1) Level A – רמת המיגון הגבוהה ביותר, הכוללת חליפה אטומה לגזים ומערכת נשימה סגורה, אוטונומית ובלחץ חיובי, כפפות וערדליים/מגפיים. מסורבל מאוד ללבישה ולתנועה, גורם לעומס חום כבד על הלובש אותה.

(2) Level B – רמת מיגון יעילה אך לא כמו Level A. כוללת הגנה עורית ומערכת נשימה אוטונומית הנישאת מעל לחליפת המגן, כפפות וערדליים/מגפיים.

(3) +Level C – חליפת מיגון קלה עם מיגון עורי הדומה ל-Level B, מערכת נשימה אקטיבית. קיימת אפשרות שיהיה פסיבי (האוויר עובר דרך המסנן בעזרת כוחות הנשימה) או אקטיבי (מחובר בצינור הזרמת נשימה למפוח השואב את האוויר דרך מסננים). קל יותר להשתמש בה ולהתנועע, עומס החום נמוך יותר.

עצימות סייסמית (Seismic Intensity) – הערכה של עוצמת הרעידה על פי מידת הנזק למבנים והתופעות שהורגשו ונצפו בעקבותיה. זו הערכה סובייקטיבית שאינה מסתמכת על מדידה ישירה של הרעידה. הסולמות המקובלים הם בני 12 דרגות ומסומלים בספרות (I-XII). כיום הסולם בישראל מכונה MSK-64 ובארה"ב משתמשים בסולם מרקלי (MMI). האיחוד האירופאי עדכן את סולם MSK ופרסם סולם חדש בשם EMS-98.

רבש"ץ (רכז ביטחון שוטף צבאי) – ממונה על ביטחון אזור ועל שמירתו בזמן רגיעה, באזור שהבט"ש או השמירה היא באחריות צה"ל, וכי תפקידי הרבש"ץ הם, בין היתר: ניהול ענייני האפסניה הצבאית ומתקני הביטחון, כגון מחסן נשק ותחמושת, גדר ותאורת ביטחון, מקלטים ומתקני התרעה ואזעקה; כוננות האזור בשעת חירום; ארגון השמירה; טיפול בענייני הביטחון השוטף ועוד.

רעידת אדמה תנודות על פני כדור הארץ ובתוכו, הנגרמות כתוצאה ממעבר של גלים סיסמיים, המתפשטים ממוקד בו חלה העתקה (תזוזה) פתאומית של גושי סלע. רעידה חזקה מלווה בדרך כלל ברעידות משנה (aftershocks) אשר הולכות ודועכות עם הזמן בעוצמתן ובכמותן.

שיטפון – מתפתח כאשר יורדות כמויות משקעים גדולות יותר מכושר החידור של הקרקע ועל כן הוא תלוי בכמויות ועוצמות המשקעים, רטיבות הקרקע, סוג הקרקע, המסלע, הטופוגרפיה וגודל אגן הניקוז.

שיטפונות ברמה ארצית מוגדר כשיטפון המשפיע על חלקים גדולים של אוכלוסיית המדינה או על איזורים נרחבים, ובעלי השפעה ניכרת על עורקי תחבורה ראשיים וגורמים לשיבושים במהלך החיים הסדיר במדינה ולנזקים כלכליים ניכרים.

שלבי ניהול אסונות – ניהול אסונות מורכב משלושה שלבים עיקריים:

(1) שלב ההיערכות (Preparedness) –הכנת תוכניות ותרגילים במטרה להציל חיים, לצמצם נזקים ולשפר את יכולות המענה בזמן אסון.

(2) שלב התגובה (Response) –  מכונה גם שלב המענה המיידי. סך הפעולות המתבצעות ע"י אנשים וארגונים כשמתרחש אסון, במטרה להציל ולשמר חיים, אספקת שירותי חילוץ, הצלה ובריאות לאוכלוסיה המושפעת.

(3) שלב השיקום (Rehabilitation/Recovery) – השיקום כולל פעילויות קצרות וארוכות טווח במטרה להחזיר את המערכות והתשתיות שנפגעו למצב תקין.

שעת הזהב – קיים קשר ישיר בין זמן האירוע לבין הזמן של קבלת הטיפול הראשוני. שעת הזהב זהו פרק הזמן שבו יש את הסיכוי הטוב ביותר להציל את הפצוע, בבי"ח המתאים לסוג פציעתו.

שעת התקפה הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה, מתחילתה או ממתן אות אזעקה, לפי המוקדם ועד מתן אות ארגעה או עד תום עשרים וארבע שעות מתחילת ההתקפה, לפי המוקדם; אירעו כמה התקפות בפרק זמן של עשרים וארבע שעות, יחל מניין עשרים וארבע השעות האמורות מההתקפה הראשונה. אלוף פיקוד העורף מוסך לקבוע את מדיניות ההתגוננות (ע"ע) ומכוחה לתת את ההנחיות המחייבות לאוכלוסיה. כמו למשל לאחר ירי גראד על באר שבע – קביעה האם התקיימו הלימודים או לא. במידה והסתיימו 24 השעות ולא היתה התקפה נוספת שעת ההתקפה מתבטלת אוטומטית.

שריפה אירוע הנגרם כתוצאה מהצתה, תקלה או דליקה, הגורמים לשריפה הפוגעת באוכלוסייה, במבנים או במפעלים. פגיעת השריפה באוכלוסייה עלולה לגרום לפגיעות חנק מעשן או מאש ישירה, לפגוע במבנים ותשתיות או בשדות, יבולים ואמצעי ייצור חקלאיים.

תקיפת סייבר חדירה לא מורשית למערכות המחשוב והתקשורת של יחידים ו/או של ארגונים לשם ריגול, גניבת מידע או יצירת נזק, זאת כדי לשבש את תפקודן או לפגוע בהן, וכן לשם פגיעה במערכות נוספות המבוססות עליהן, עד כדי גרימת נזק פיזי.

תרחיש ייחוס צבאי  תיאור התפתחות עתידית של מלחמה שממנו נגזרות התפוקות הנדרשות מגופי התכנון, והוא קביעה פיקודית של האתגרים המבצעיים העיקריים שצה"ל צריך להיערך להם בבניין הכוח שלו. תרחיש הייחוס אמור לשמש בסיס לתכנון כוח האדם, כמויות המלאי והאמצעים התומכים ולשמש בסיס משותף למודלים של תכנון בגופים ובזרועות של צה"ל.

דף הפייסבוק של אתר אסונות   ספריית החירום הלאומית   ערוץ המסמכים של אתר אסונות