אסון השריפה בכרמל בדצמבר 2010 חשף מחדלים רבים בהתנהלות כוחות החירום והביטחון בישראל, וכן במוכנות שלהם להתמודדות עם אסון בישראל. מבקר המדינה טרם פרסם את הדו"ח המיוחד העוסק בשריפה בכרמל, אך כבר ציין כי "הממצאים גילו רשלנות גבוהה מאוד". בימים האחרונים פורסם כי המבקר שלח טיוטה של הדו"ח לארבעה מבכירי הממשלה.
עבודה רבה נעשתה במקביל לכתיבת הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה, בטרם פורסמו מסקנותיו הסופיות. מעודד לראות כי לגופי החירום ישנם מנגנוני שיפור ולמידה פנימיים, וכי הם אינם ממתינים למוצא פיו של המבקר על מנת להבין מה לא היה בסדר בתפקודם ולהשתפר. שינוי נוסף שנעשה היה העברת האחריות על שירותי הכיבוי וההצלה (כב"א) ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים. כעת יש "אבא משותף" למשטרת ישראל ולכב"א.
בשריפה מצאו את מותם 44 צוערים של שירות בתי הסוהר, למעלה מ-17,000 איש פונו מבתיהם ויותר מ-25 קמ"ר נשרפו (כ-32,000 דונם). כוחות חירום והצלה רבים, כוחות הביטחון, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה לקחו חלק בשלב המענה המיידי והתגובה הראשונית לשריפת הענק. הכוחות ניסו להשתלט על השריפה ולמנוע את התפשטותה, לבצע פעולות של שמירה על הסדר והביטחון ציבורי במרחב ולטפל בפינוי התושבים הרבים.
בעקבות האסון החלה עבודה רבה ומאומצת בקרב כלל הגורמים המספקים מענה לאירוע אסון בישראל, אך עיקר עבודת המטה, ההכנות וכתיבת הנהלים ותוכניות העבודה נעשו ע"י צה"ל. לגופי החירום השונים, כולל פיקוד העורף (פקע"ר), ישנן תוכניות מסודרות ותרגולים קבועים הנעשים בשגרה במטרה לשמור על כשירותם לאירועי חירום. צה"ל, על זרועותיו וכוחותיו השונים, לא עסק בנושא הטיפול באירועי אסון המוניים באופן מסודר. באסון הכרמל צה"ל "נאלץ" להשתמש ביכולות האדירות שלו לגיוס ולניוד של כוחות ומשאבים. צורת הפעלה זו היתה חדשה לצה"ל, אך נחיצותה מובנת וברורה.
צה"ל רואה עצמו מעורב אך ורק בשלב המענה הראשוני לאסון ולא בשלב השיקום שלו. בשלב המענה המיידי לצה"ל ישנם יכולות ויתרונות רבים במספר תחומים, ביניהם חילוץ והצלה, כוחות כיבוי, כוחות רפואה, פיקוד ושליטה, סיוע אזרחי הכולל הסברה ואספקת ציוד, קליטת סיוע בינלאומי והקצאתו, וכן שימוש ביכולות המודיעין הרבות לצורך בניית תמונת המצב האמיתית.
באירוע זה הקצה צה"ל כוחות רבים על מנת לסייע בפיקוד ובשליטה וכן בפעולות אקטיביות כדי לשלוט ולמנוע את התפשטות השריפה. הקצאת הכוחות כללה גיוס של כ-200 כבאי מילואים, העברת רכבי הכיבוי מבסיסי חיל האוויר הסמוכים לצורך עזרה במאמץ הכיבוי ותיאום הסיוע הבינלאומי שכלל קליטה והפעלת מסוקים ומטוסי כיבוי רבים. בפן הרפואי נערך גיוס של עשרות צוותי רפואה עם חובשים ורופאים. אגף התקשוב סייע במתן תמיכה תקשורתית בכלל הכוחות. הנדסה קרבית הפעילה ציוד הנדסי כבד, כמו דחפורי D9, על מנת למנוע את התפשטות השריפה, ולאפשר כריתת עצים ופתיחת צירי תנועה לכוחות הכיבוי. נוסף על כך, היתה הפעלה של כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) במטרה לסייע בבניית תמונת המצב בשטח השריפה. סה"כ, השתתפו אלפי חיילים ומאות כלים מצה"ל במאמץ הכיבוי והשליטה באש ובאירוע.
מגמת המיליטריזציה של המענה הראשוני לאסונות הינה מגמה גלובלית, וטבעית לחלוטין בשל האמצעים הרבים שיש לצבא עם כושר ניוד וגיוס גבוה מאוד. בנוסף, לצבא ישנם כוחות רבים הנמצאים בכוננות תמידית ויכולים לספק מענה מהיר ביותר. בשנת 2005 לאחר שהוריקן קתרינה הכה בעוצמה בניו-אורלינס, שלחה ממשלת ארה"ב כוחות צבאיים רבים (לאומיים ופרטיים) על מנת לסייע לאוכולוסיה ולשמור על הסדר. ברעידת האדמה החזקה שפגעה בהאיטי הקים צבא ארה"ב עמדות פיקוד ושליטה על מנת לתאם ולנהל את המענה והעזרה הבינ"ל לתושבים, ואף שלח כוחות רבים, של כ-20,000 חיילים, לאי עצמו (בעיתונות כינו זאת כ"פלישה רחמנית" – compassionate invasion).
השימוש בצבא יכול להיות כפול, כספק וכמוביל כלים וציוד וכן ככוח אקטיבי המסייע במאמצי החילוץ, הרפואה והשליטה באירוע.
על מנת לקרוא על תפקידי הכוחות השונים בשעת חירום ניתן לגלוש לדפי המידע לגביהם באתר:
במדינת ישראל נעשית הפרדה בין אסונות ואירועי חירום המתרחשים במרחבים "אזרחיים" לבין אלה המתרחשים במרחבים ביטחוניים, כמו בסיסי צבא או אירועים בים ובאוויר. במרחבים האזרחיים המשטרה היא המפקדת והשולטת באירוע והיא האחראית על תיאום פעולות הכוחות. במרחבים הביטחוניים צה"ל מפקד על האירוע ומתאם את הפעולות עם כלל הכוחות. קיים נוהל מסודר של העברת אחריות בין המשטרה לצה"ל (פקע"ר) על הפיקוד והשליטה באירוע. ככלל, בזמן אירועי אסון המוניים לשר הביטחון או לראש הממשלה ישנה סמכות להעביר את אחריות הפיקוד והשליטה לצה"ל, אך לפרק זמן קצוב ומוגדר. במקרה כזה צה"ל לוקח על עצמו את תפקידי המשטרה.
בעקבות השריפה הגדולה בכרמל נבנו בצה"ל תרחישי אסון שונים (שטפונות, שריפות, קריסות מבנים וארועים רבי נפגעים (אר"ן), ודרכי התמודדות עמם. משמעות הדבר היא שינוי תפיסתי באופן הפעלת הכוחות ובתפקידו של צה"ל כשחקן חיזוק מרכזי בזמן אירועי אסון בישראל.
Hey, good to find someone who agrees with me. GMTA.